קטגוריה: אוכל – מתכונים

סושי היא מנה אשר מכילה מרכיבים טריים בלבד (במידה ובחרתם במסעדת סושי טובה, כמובן), וכוללת אורז, דגים וירקות- כולם טריים ורעננים. זוהי אחת הסיבות אשר בשלן מומלץ לאכול את כל מנת הסושי שהזמנתם בבת אחת (סיבות נוספות מתקשרות לחוקי הנימוס היפניים, ועליהם נרחיב בפעם אחרת). לכן, אם התקשתם לסיים את המנה הטעימה שלכם והחלטתם לשמור עליה, אתם עלולים לגלות שאחסון סושי ללא הריסת המרקם העדין של האורז והירקות הינה פעולה פשוטה פחות מאחסון מזונות אחרים. אך אל דאגה, ישנם כמה צעדים פשוטים אשר בעזרתם תוכלו לשמר את הטעם והמרקם של הסושי שלכם, ולשוב ולהנות ממנו גם מחר.

אחסון סושי במקרר:

אחסון סושי במקרר מתאים בעיקר למי שרוצה לאכול את הסושי ביום המחרת. אם אתם מכינים סושי לבד בבית, השתדלו להכניס אותו למקרר עד חצי שעה מרגע הכנתו- או מוקדם ככל האפשר. אם הזמנתם סושי בחוץ ויש לכם עוד יום ארוך לפניכם לפני שתגיעו אל המנוחה והנחלה (והמקרר)- לא בטוח שכדאי לכם לשמור אותו, בעיקר אם הוא כולל דגים נאים, משום שדג שלא נשמר בקירור עלול להתקלקל מהר למדי.

אם אתם מאחסנים סושי במקרר, הרטיבו שתי מגבות מטבח במים, סחטו אותן היטב ופרסו מגבת אחת מעל צלחת. הניחו את הסושי על המגבת, וכסו אותו במגבת הלחה השניה. עטפו את כל הקונסטרוקציה בניילון נצמד, והכניסו למקרר. שיטת אריזה זו תמנע מהאורז להתייבש ולהתקשות.

אם אתם רוצים לשמור רק על אורז סושי ולא על רולים של סושי מוכן, רפדו קערה שאיננה ממתכת במגבת לחה, הניחו מעל המגבת את האורז וכסו במגבת לחה נוספת. עטפו את כל הקערה בניילון נצמד, והכניסו לקירור.

מומלץ מאוד לא לשמור סושי במקרר למשך יותר מעשרים וארבע שעות.

לאחר שסיימתם לאכול סושי שקורר במקרר, רקו לכביסה את המגבות אשר בהן עטפתן אותו, משום שהן עלולות לספוג חיידקים שונים (להזכירכם- זוהי המטרה שלהן- לספוג את החיידקים במקום שאלו יגיעו לסושי שלכם…)

ומה לעשות עם הוואסאבי? פה תמצאו כמה רעיונות.

אחסון סושי בפריזר:

שיטה זו מאפשרת לאחסן סושי למשך מספר שבועות. עטפו את הסושי באריזת וואקום מיוחדת הניתנת לרכישה בחנויות רבות, או למצער- עטפו אותו היטב בניילון נצמד ואז הכניסו אותו לקופסת פלסטיק. הדביקו מדבקה קטנה על הקופסה. כתבו עליה את התאריך ואת סוג הסושי ("טונה", "בטטה" וכו') כדי שתדעו כמה זמן הסושי שהה בהקפאה. סושי שמאוחסן בפריזר יש לאכול בתוך שבועיים- שלושה. בניגוד למקפיאים המיוחדים של החנויות והמסעדות, פריזר ביתי רגיל אינו מגן מפני כל סוגי החיידקים והבקטריות אשר עלולות לגדול בדגים, לכן כדאי לאכול גם סושי קפוא מוקדם ככל האפשר. בנוסף, הקפידו להשתמש באריזה איכותית ככל הניתן, אשר תעזור לכם במניעת התפתחות בקטריות, ותשמור על הסושי זמן רב יותר.

כאשר אתם חושקים בסושי שלכם- אל תחממו אותו במיקרו-גל! זה יהפוך אותו לדביק ולח. מוטב שתוציאו אותו מהאריזה ותעמידו אותו על השיש כמה שעות, מעל מגבת יבשה ונקיה- עד שיפשיר בעצמו.

אורז מבושל, אבוקדו ואצות הופכים לספוגיים לאחר שמקפיאים אותם. לכן, עדיף לשמור במקרר סוגי סושי המכילים את המרכיבים הללו.

*** מוגש בחסות רשת סופר סושי – רשת סושיות עם אופי באזור תל אביב.

סושי מספק ארוחה קלה ובריאה, והוא פינוק מפתיע ולא שגרתי לקופסת האוכל אשר אתם לוקחים אתכם לעבודה או שמים בילקוט של ילדיכם כארוחת צהריים בהפסקת הלימודים. הכנת קופסת אוכל על טהרת הסושי הינה אומנות של בחירת המזונות המתאימים שברצונכם לאכול וסידורם בקופסה בצורה יצירתית. להלן הצעדים להכנת ארוחת סושי בקופסה.

1. בחרו את האוכל שתכללו בקופסה. ארוחת סושי בקופסה, בניגוד לארוחת סושי במסעדה, לא כוללת רק סושי, אלא שילוב של מזונות שונים ומתאימים לצידו. ניתן להכין אפילו קפסת אוכל בעלת כמה תאים שתכלול בחובה ארוחה שלמה- מהמתאבן ועד הקינוח. ירקות טריים או מוקפצים, אורז, גבינה צהובה ופירות יכולים כולם להצטרף לקופסת סושי. סושי יכול להיות מנה עיקרית בקופסה, או התוספת לצד בשר למשל. אל תשכחו להכניס לקופסה ג'ינג' משומר, וואסאבי ורוטב סויה- כמיטב המסורת.

2. אל תסתפקו בקופסאות ממוחזרות שאינן נסגרות היטב- גשו לחנויות המתמחות במוצרים יפניים ומוצרי סושי כדי לרכוש קופסה מתאימה. בחנויות המתמחות קיימות מגוון קופסאות שיפתיעו אתכם. ביפנית הקופסאות הללו נקראו בנטו, והן מגיעות לעיתים עם מיכל קטן לרטבים. בחרו קופסה בגודל בינוני, משום שהכנת קופסת מזון של סושי היא אומנות של שימוש נכון בקופסה, ולא של גודל הקופסה עצמו. אתם יכולים לבחור קופסה פשוטה ללא חלוקה פנימית, או קופסה עם חלוקות פנימיות רבות- לפי ההעדפה האישית שלכם (למשל, ילדים רבים אינם מוכנים שהמזון שבצלחתם יתערבב- ובינינו, יש גם כמה מבוגרים כאלה- לכן אפשר לרכוש עבורם קופסה עם חלוקות פנימיות שתשאיר כל פריט מבודד ומוגן).

3. הכינו את האוכל ומלאו את הקופסה. בשלב זה חשוב לשלוט על הכומויות ולדעת כיצד למקסם את השטח הקטן של הקופסה. ראשית, מלאו חצי מהקופסה במנה הגדולה שלכם, שהיא בדרך כלל התוספת (כמו אורז, פסטה או ירקות מוקפצים). לאחר מכן, הוסיפו את המזונות הבאים בזה אחר זה, תוך שאתם זוכרים את כמות המקום שיש לכם ואת הכמות שאתם רוצים לכלול מכל מנה. חתיכות סושי עדיף להניח בעדינות על גבי התוספת ולא בתחתית הקופסה. לאחר שהוספתם את כל המנות העיקריות, תבחינו בוודאי בחללים קטנים בקופסה שלא מולאו באוכל. הוסיפו להם מזונות קטנים יותר כמו פירות קטנים, עגבניות שרי, פטריות וכדומה. התוספת הזו לא רק תגוון את המזונות הכלולים בקופסה, אלא גם תשלים את המראה הכללי של הקופסה ותגרום לה להראות מלאה ועשירה יותר. בנוסף, מילוי החללים יחזיק את כל המנות הגדולות במקום, וימנע מהן להטלטל בתוך הקופסה. גם המרקם הוא מרכיב חשוב בקופסת סושי טובה, אז הוסיפו מזונות בעלי טקסטורות שונות להשלמת הסגנון של הקופסה (כמו עגבניות חלקות, אורז רך, גזר מחוספס וכו').

4. אפשר להפוך קופסת סושי לכיפית ומהנה יותר, למשל עבור ילדים סרבנים, בעזרת קניית חותכני ירקות בצורות שונות. חותכני ירקות נראים כמו חותכני עוגיות אך יש להם קצוות חדים יותר, וניתן להשתמש בהם לחיתוך ירקות לצורות חביבות כמו כוכבים ולבבות. הם מושלמים לחיתוך סושי, פירות, ירקות ואפילו גבינות קשות ונקניקים.

ארזו את הקופסה היטב בשקית ניילון אטומה או בתיק בד אסתטי, ואל תשכחו לצרף לאריזה מפית וכלי אוכל. בתיאבון!

*** מוגש בחסות רשת סופר סושי – רשת סושיות עם אופי באזור תל אביב. 

כמעט כל אחד אוהב לאכול עוף. השאלה היא באיזו וריאציה ? אם בעבר העוף היחידי שהונח על השולחן היה בתור שניצל או רגל עוף "מכובסת" כיום העוף הינו עולם ומלואו בתחום הקולינריה. ניתן להכינו שלם או רק חלקים מסוימים, לבשל בסיר, לטגן, לצלות, לשים על הגריל ועוד. אולם העוף העסיסי ביותר יתקבל בשיטת הצלייה.

כיצד צולים עוף ?

בניגוד לכל שאר שיטות הבישול, צליית העוף מאפשרת לו להישאר עסיסי ולשמור על מיציו, בעוד ששיטות רבות אחרות גורמות לעוף להתייבש. ניתן להכין עוף צלוי בתנור על ידי עטיפתו בנייר כסף ובכך נמנע ממנו תהליך הייבוש. אפשרות נוספת היא להכין עוף צלוי מחזה העוף ולא מהרגליים. במקרה זה, בקשו מהקצב להשאיר על החזה את העור וכך, בתהליך הצלייה חזה העוף לא יתייבש.

תפוזים… הם משמשים להכנת מיץ צהוב מרענן שכיף להתחיל איתו את הבוקר, יש להם ריח משכר ואפילו בקליפות אפשר להשתמש להכנת ממתקים. ומלבד עסיסיות וערכים תזונתיים שלא הרבה פירות יכולים להתגאות בהם, תפוזים הם יופי של תוספת לרפרטואר העוגות שלכם. תפוזים הולכים נהדר עם שוקולד, עם גבינה, כעוגה בחושה או כקרם רך אבל הם בהחלט יכולים לעמוד בפני עצמם.

שיהיה לכם יום כתום

עוגת תפוזים היא עוגה המכילה מיץ, כך שאת הטוויסט החמצמץ הזה תוכלו להוסיף כמעט לכל עוגה ניטראלית שאתם נוהגים להכין. כיוון שאת רוב עוגות הספוג או עוגות בחושות בכלל מומלץ להרטיב עם כמה טיפות קפה, חלב או משקה אלכוהולי מיד כשהן יוצאות מהתנור, בהחלט אפשר להחליף את הנוזלים במיץ תפוזים. אם דווקא הציפוי או הקרם הוא זה שייתן את הטון לעוגה, מומלץ להיצמד למתכון סולידי ולא לערבב יותר מדי מרכיבים. במקרה הזה, פחות זה יותר.

כשממהרים או סתם בכדי לחסוך שלבים בלתי הכרחיים בהכנת עוגה, אפשר להשתמש בקיצורי דרך. אבל זו לא הסיבה היחידה לעשות שימוש בעוגיות או פירורי עוגה בהכנת קינוח, כיוון שלעיתים דווקא מהמצרכים הללו יוצאות העוגות הכי טעימות! ככה שאל לכם להתייאש עם נותרו במקרר כמה פרוסות עוגה שלא היה להן ביקוש או עוגיות שרק ממתינות שיעשו בהן שימוש.

עוגת זברה

אחת העוגות הקלות ביותר להכנה היא גם אחת המרשימות שבהן – עוגת זברה. זוהי עוגת שכבות המורכבת מביסקוויטים וגבינה, אבל הטוויסט הוא בכך שהביסקוויטים בצבע חום, כלומר: שוקולד. זוהי למעשה גרסה משודרגת של עוגת ביסקוויטים. לשם כך תזדקקו לשתי אריזות ביסקוויטים בטעם שוקולד, 500 גרם גבינה לבנה 5%, מיכל שמנת מתוקה, אריזת אינסטנט פודינג בטעם וניל, כוס סוכר וחצי כוס חלב. לפני שאתם ניגשים להכנה, הכינו כוס קפה והניחו אותה בצד להתקרר. מי שאוהב במיוחד את המרירות הנלווית לקפה שחור יוכל להשתמש בקפה שהוכן במקינטה. אין צורך להוסיף לקפה סוכר כיוון שאת המתיקות יקבל מתערובת הגבינה והשמנת.

זוכרים את ריח השניצלים של אמא נישא באוויר ? וכל הילדים רצים למטבח לזלול כמה שיותר ? ובכן, כיום אנו יודעים שאותו ריח של השניצלים הינו ריח חריף של טיגון. אך אם בעבר המטרה של ההורים היתה להאכיל את הילדים ארוחות דשנות על מנת שחלילה לא יחסר להם, הרי שכיום מודע הציבור לחשיבותו של האוכל הבריא.

האם אוכל בריא יכול להיות טעים ?

התשובה לכך היא חד משמעית- בוודאי ! ולעיתים מאכלים בריאים ומזינים טעימים אף יותר מכל המאכלים השומניים והמטוגנים. המודעות למזון בריא וההשפעה שלו על הגוף והנפש יצרה אצל מיטב השפים בארץ ובעולם שיטות בישול חדשניות הממעיטות בשימוש בשמן וטעימות במיוחד. השימוש בחלקים הרזים ביותר כגון פילה בקר או חזה הודו, הועיל אף הוא להרכבת מנות דלות קלוריות.

השניצל הבריא של המאה ה-21

כיום, אין צורך בפירורי לחם ואף לא בשמן. בעזרת פרוסת חזה עוף, מעט תבלינים ומחבת טפלון ניתן להכין חזה עוף טעים ובריא. מכיוון שפירורי הלחם הוסרו מן המרכיבים מומלץ לבחור בתוספת פחמתית שאינה מטוגנת כגון תפוח אדמה בתנור, אורז, אפונה וכדומה. כל זאת בשילוב סלט חי ומרענן יצרו את ארוחת הצהריים הבריאה והטעימה שלכם.

ישנן כמה עובדות על סושי שאינן נכללות בדרך כלל במאמרים רגילים על סושי- אך הן עדיין מעניינות מספיק בשביל לכתוב אותן. לכן, במאמר הבא אספנו עבורכם מבחר עובדות מעניינות, משעשעות ואפילו מוזרות על סושי, סאשימי, מאקי ומאכלים יפניים נוספים הנקשרים לאכילת סושי. זהו לא מאמר רגיל על סושי, אלא אוסף של נקודות למחשבה, שאולי יגרמו לכם לחשוב קצת יותר על העולם הגדול של סושי, ואולי גם ישאירו אתכם רעבים לעוד. בואו נתחיל.

v      עד לפני כמה שנים, שף סושי מקצועי (הנקרא ביפנית "איטאמה") היה חייב לעבוא עשר שנים של אימונים בטרם יזכה לעבוד במסעדה. כיום, הדרישה לשפים היודעים להכין סושי היא כה גבוהה, עד שרבים מהם מתחילים לעבוד רק לאחר שנה או שנתיים של אימונים (ביפן), ואפילו לאחר כמה חודשים בלבד (במערב).

v      בערך שמונים אחוזים מסך כל דיג הטונה הכחולה בעולם משמש להכנת סושי, וזהו המרכיב היקר ביותר במנה.

v      סושי הומצא בערך במאה השניה לספירה, והחל כשיטה לשימור דגים ביפן.

v      שר החקלאות ביפן הקים פאנל של מומחים כדי לדון במערכת של הנפקת תעודות למסעדות סושי ברחבי העולם. "פשעים גסטרונומיים" אפשריים כוללים חיתוך הדג לפרוסות עבות מידי, שימוש ביותר מידי או פחות מידי וואסאבי ובישול יתר של האורז. תיירים יפניים במסעדות סושי במערב התלוננו גם על טמפורה שמנונית מדי, נודלס חיוורות וחסרות חיות ואצות שאינן פריכות מספיק. השר אמר שמטרתו הייתה "להפית את הגסטרונומיה היפנית המסורתית" ו"לשפר את האמינות של המזון המוסרתי של ארצנו- סושי" במדינות זרות.

v      המחיר הגבוה ביותר ששולם אי פעם עבור טונה כחולה המיועדת להכנת סושי היה 396,000 דולרים עבור דג במשקל 342 קילוגרם, בינואר 2011, בשוק הדגים בטוקיו. מה שהופך את העובדה הזאת ליותר מעניינת הוא שהשיא הזה נקבע בדיוק עשר שנים לאחר שנקבע השיא הקודם.

v      כמו חרב של סמוראים, יש להשחיז כל יום את להב הסכין של שף סושי מקצועי. זה חשוב במיוחד כאשר מכינים סאשימי- פרוסות דקיקות ביותר של דג.

v      יום הסושי הבינלאומי הראשון היה בשמונה עשר ליוני, 2009, והוא מוקדש כולו לחגיגות של המנה היפנית המפורסמת הזו. הכינו את הצ'ופסטיקס שלכם, בקרוב מגיע עוד יום סושי!

v      רולים של סושי בסגנון "אין-סייד אאוט"- כלומר סושי בו האורז עוטף את המנה מבחוץ והאצות מגולגלות בתוכו- הם המצאה אמריקאית. למעשה, סושי מסוג זה לא התקיים ביפן עד העת האחרונה, והגיעו ליפן בעקבות ההמצאה האמריקאית.

v      ואם כבר באמריקאים עסקינן- הידעתם שבעוד הישראלים נוהגים לאכול סושי בריא מאוד עם תוספות מסורתיות בלבד, האמריקאים נוהגים להוסיף למנות סושי סוכר, חומרי טעם וריח ומלח רב?

v      שפים רבים המתמחים בהכנת סושי מאמינים שהלקוח אוכל לא רק עם הפה שלו, אלא גם עם העיניים. לכן, הכנת סושי מסורתי דומה ממש לעיצוב גינת זן קטנה.

v      מבין התוספות השונות לסוגי סושי, לצדפות יש למעשה יותר טעם מלכל סוג של דג. בבארים של סושי בטוקיו העתיקה, הלקוחות העדיפו לעיתים קרובות צדפות מבושלות על פני דגים נאים. בישראל הנושא פחות תפס, גם בגלל המחיר וגם בגלל שצדפות אינן כשרות.

הפעם, נלמד כיצד לערוך בביתכם מסיבת סושי, בה כל אורח ואורחת יכולים להשתתף בהכנת סושי מסוגים שונים, ולאחר מכן יכולים כולם לשבת בצוותא ולהנות מהמנות שהכינו. מסיבת סושי מתאימה לאנשים מכל הגילאים- החל מבני נוער ועד לגימלאים, משום שהיא כוללת פעילות משותפת סביב שולחן אחד- פעילות שכולם יכולים לעסוק בה ולהנות ממנה, כל מה שצריך זה זוג ידיים. בואו נלמד כיצד לארגן את המסיבה.

מה דרוש לכם:

הדברים אשר נחוצים לכם לארגון מסיבת סושי הם רוטב סויה, פרוסות של אבוקדו ומלפפון טריים, דגים, בטטות מבושלות, דפי אצות (ניתן לרכישה בחנויות המתחמות), אורז לסושי, ג'ינג'ר משומר, וואסאבי וכמובן צ'ופסטיקס. למהדרים, ניתן להוסיף מרקי מיסו ואת משקה הסאקה.

הצעדים לארגון מסיבת סושי:

 צעד ראשון- לפני שאתם והאורחים שלכם מתחילים להכין רולים של סושי, עליכם לבחור את השולחן המתאים. להכנת סושי, השולחנות הטובים ביותר הם שולחנות נמוכים מאוד, הקרובים לרצפה.

צעד שני- כעת, לנוחיותם של האורחים שלכם, השתמשו בכריות במקום בכיסאות. אם אין לכם כריות נוי המיועדות לישיבה, השתמשו בכריות שינה רגילות, וצפו אותן בבדים צבעוניים שונים. המשקיעים יוכלו גם להוציא כמה כריות מהספה הביתית, ולעטוף אותן בבדים וכיסויים (את הספה תחביאו במרפסת…).

צעד שלישי- להכנת השולחן עבור מסיבת סושי, הניחו עבור כל אורח צלחת גדולה וצלוחית קטנה על השולחן. הצלוחית תשמש ככלי לרטבים. בנוסף, הניחו ליד כל צלחת מגבת ידיים קטנה (או כמה מפיות נייר), וזוג צ'ופסטיקס.

צעד רביעי- כעת, הכינו מראש 2-3 צלוחיות עם וואסאבי על השולחן, וצלחת מרכזית עם ג'ינג'ר משומר בחומץ (ממנה יוכל כל אורח לקחת ג'ינג'ר כחפצו עבור מנות סושי שונות שהכין).

צעד חמישי- הניחו על השולחן בקבוק או שניים של רוטב סויה (זכרו- סושי יש לטבול רק ברוטב סויה איכותי!)

צעד שישי- חתכו מראש את הדגים עבור כל מנת סושי (לחתיכות דקיקות ככל האפשר), והניחו את חתיכות הדג על כל הצלחות הגדולות של האורחים (אך זכרו להתחשב בצמחונים- להם אפשר להניח בצלחת פרוסות דקות של בטטה מבושלת).

צעד שביעי- הביאו את שאר המילויים שתכננתן להכניס למנות סושי שונות, וסדרו אותם בצורה נאה על השולחן (האבוקדו, המלפפון וכו').

צעד שמיני- אם החלטתם להכין גם תוספות למנות סושי, כמו מרק מיסו, אדממה וכדומה- הכינו אותם בקערות קרוב לכיריים או למיקרוגל, כדי שתוכלו לחמם אותם בשעה המתאימה.

צעד תשיעי- חתכו את דפי האצות לריבועים בגודל 4X4 סנטימטרים בערך, והניחו אותם בצורה אסתטית על זוג צלחות.

צעד עשירי- קחו קערת עץ גדולה ומלאו אותה באורז- סושי. הניחו את הקערה במרכז השולחן, בצירוף כמה כפות הגשה.

צעד אחד עשר- אף מסיבה, ובטח שלא מסיבת סושי, אינה שלימה בלי קצת משקאות חריפים. והמשקה החריף המושלם למסיבת סושי הוא כמובן הסאקה- הבירה היפנית העשויה אורז. אל תשכחו לדאוג גם לאורחים שאינם שותים אלכוהול, והכינו קנקן של תה ירוק קר וקנקן של מים.

צעד אחרון חביב- כשהאורחים מגיעים ומתיישבים, העבירו ביניהם את כל המצרכים שלא הונחו על הצלחות האישיות, והתחילו לעסוק במלאכה המהנה של גלגול סושי!

צמחונים הם כמו אוכלי בשר, כמעט. הם אוהבים דברים דומים, הם נהנים מדברים דומים והם חושבים בצורה דומה. הם אמנם נמנעים מלאכול בשר אבל אין זה אומר שהיתרונות השונים של סושי שכבר נמנו פעמים כה רבות לא נוגעים להם. צמחונים אוהבים סושי גם בגלל הסיבות הרגילות והבנאליות שהוזכרו פה בעבר אלא שלא רק בגללן. הצמחונות מביאה עימה עוד סיבות טובות לאהוב את המאכל הזה, מעבר לסיבות הרגילות. לכן השאלה הנכונה איננה מדוע צמחונים אוהבים סושי אלא אילו סיבות מיוחדות יש לצמחונים כדי לאהוב סושי?

יתרון גדול שיש למסעדות סושי – וגם לתפריטים של הזמנת סושי – הוא ההיצע של מנות לצמחונים. הקוראים שאינם צמחונים אולי אינם מודעים לכך, אבל אחת מהבעיות הנפוצות של צמחונים היא המגוון המצומצם עד לא קיים במסעדות ובתפריטי טייק-אוויי. בעוד הטורפים תמיד יכולים להתלבט בין כמה וכמה מנות, הצמחוני נאלץ יותר מדי פעמים להתלבט בין הסלט הירוק ומנת פסטה אחת שניצבת בבדידות מזהירה בקרב שאר המנות נוטפות הדם שנועדו לשיניהם של הקרניבורים למיניהם. הצמחוני שיוצא למסעדה או שמבקש להזמין אוכל הביתה בוחר הרבה פעמים במה שיש ולא במה שהוא רוצה – ממילא אין לו ברירה. אבל מסעדות ותפריטים של הזמנת סושי הם כמעט גן עדן עבור הצמחוני: פתאום יש לו מבחר מנות שממנו הוא יכול לבחור, ממש לבחור! פתאום הצמחוני איננו מרגיש כמו אורח בלתי קורא שצריך לזרוק לו איזה עצם (של טבעול, כמובן) אלא אורח שווה זכוכיות שיכול ליהנות מהביקור במסעדה ולהרגיש שיש היצע אמיתי עבורו.

אנחנו מורגלים לכך שארוחה ראויה לשמה היא שילוב של פחמימות וחלבונים או שילוב של מנה ושל תוספת. עבור הצמחונים תמיד קשה למצוא את השילוב הנכון שישביע לא רק את הבטן – מלאכה שאינה פשוטה כשלעצמה – אלא גם את הנפש או את הרעב הפסיכולוגי. בעוד אוכל הכול יכול תמיד להזמין מנת בשר שתהווה מנה מרכזית, הצמחוני צריך להסתפק, שוב, בסלט או במנה אחת של פסטה. אבל תפריטים של הזמנת סושי מאפשרים לצמחוני לבנות ארוחה של ממש שבה משתלבים כמה מנות ביחד. בצורה כזאת הוא איננו רק מסתפק בכמות שתשביע את הרעב אלא גם באיכות שמאפשרת לו להרגיש שמדובר בארוחה מלאה ומשביעה. הוא יכול לערוך לעצמו צלחת שלמה עם מגוון של מנות שביחד נותנות את ההרגשה החמקמקה של ארוחה ראויה לשמה שמסיעה את הנפש ולא רק את הגוף, את הנשמה ולא רק את הבטן.

אי-אפשר לכתוב על סושי ועל צמחונים מבלי להזכיר שמדובר במזון מאוזן במיוחד שמספק מגוון של צרכים שהגוף זקוק להם. היום כבר ידוע שניתן לקיים דיאטה צמחונית מבלי לפגוע בבריאות. כדי שדיאטה צמחונית תהיה באמת שלמה ומאוזנת חשוב להקפיד על תזונה שכוללת את אבות המזון השונים, מינרלים וויטמינים וכן הלאה. לא כל מנת סושי בתל אביב כוללת בתוכה את המכלול התזונתי הנדרש לצמחוני אבל שילוב נכון של מנות מאפשר לצמחוני לאכול בצורה בריאה מבלי להתפשר על האידיאולוגיה שלו. סושי, עבור הצמחוני, הוא מאכל שמשביע את כלל הצרכים שלו: אוכל, תענוג ובריאות.

ללכת מהבית אל מסעדת הסושי הסמוכה לא נראה כמו מסע ארוך במיוחד. לא צריך לחצות מרחקים גדולים, להתגבר על סכנות, לחצות אוקיינוסים וימים, לטפס על הרים, לגבור על מכשולים, לעמוד בסופות ולשרוד סערות, לבלות זוגות של נעליים ולשחוק עד דק את מעיל המסעות. אבל ההליכה הקלה אל המסעדה הסמוכה ואכילת מנת סושי טעימה היא בעצם סיפור מסע: המסע של המאכל האקזוטי המיוחד הזה אלינו והמסע שלנו אליו.

סושי שכן לו בתרבות רחוקה, בארץ רחוקה, בזמן רחוק. היה אפשר להתחיל את הסיפור עם היו היה פעם סושי, בארץ רחוקה מאד, לפני שנים רבות מאד.המאכל המיוחד הזה שהיפנים כל-כך אוהבים לא היה יכול להישאר רק בגבולות של האי הגדול המוקף בים ובדרך לא דרך הוא חצה ימים ויבשות והתפשט ברחבי העולם כולו. סושי זכה להצלחה כבירה מחוץ לגבולות של יפן והיום כבר אפשר למצוא אותו כמעט בכל עיר גדולה בעולם וגם בהרבה ערים קטנות. המאכל היפני עשה את דרכו החוצה מהתרבות היפנית וחדר אל תרבויות רבות אחרות כשהוא חוצה לא רק מרחקים שנמדדים בקילומטרים אלא גם פערים תרבותיים, הבדלים בטעם ובתרבות האוכל עד שהוא מצא לעצמו בית ברחבי העולם כולו.

כמו כל סיפור מסע, ההצלחה של המסע של המאכל היפני אל התרבות המערבית היא תוצאה של תנאים מסוימים שבזכותם המסע הצליח. לעיתים, למרות התעוזה של הנוסעים ולמרות המאמצים שהם משקיעים המסע נכשל כי תנאי מזג האוויר אינם מתאימים או כי לנוסעים אין את הכלים להצליח. סושי הצליח במסעו למערב כיוון שהתנאים התאימו למסע: התרבויות היום פתוחות יותר לטעמים אחרים ולדברים שמגיעים מארצות רחוקות. כמו כן הטרנד הדיאטטי והטרנד הבריאותי סחפו את המערב ומנת סושי מצייתת לכללים הבריאות והדיאטה ולכן היא התאימה בדיוק לצרכים של צרכני האוכל במערב. העלייה בביקוש למזון מהיר סייעה גם היא להתפשטות של מסעדות סושי ברחבי העולם במקומות שבהם אנשים ביקשו לאכול ברחוב, במהירות ובזול.

גם עלינו היה לחצות את המרחק שהפריד בינינו לבין המאכל היפני. המרחק שהפריד בינינו היה לא פשוט כיוון שתמיד קשה לאנשים מתרבות אחת להתרגל לטעמים של תרבות אחרת. סושי מבוסס על תפישת עולם לא מערבית והוא נולד בעולם של טעמים שרבים מהם לא היו מוכרים לחך המערבי. למרות המרחק הגדול אנשים רבים למדו לאהוב סושי והפיצו את הטעם הזה בתוך התרבות שלהם ובמקומות שבהם הם התגוררו. לא מדובר במעשה של מה בכך כיוון שישנם הרבה מאכלים שלא הצליחו לחצות את מחסום הטעם וההעדפות התרבותיות.

איזה מסע קדם לשני? האם המסע שלנו שהביא אותנו להכיר ולאהוב סושי הוא המסע הראשון? ואולי דווקא מסעה של מנת סושי מיפן אלינו הוא זה שקדם? ואולי מדובר בסיפור של מסע כפול, שלנו אל עבר יפן ושל הארץ הרחוקה אלינו עד שנפגשנו זה עם זה באמצע הדרך בדיוק כמו בכל סיפור אהבה ראוי לשמו. אם זו האמת יהיה עלינו לכתוב מחדש את הסיפור לא כסיפור מסע אלא כסיפור אהבה.

ואולי כל סיפור מסע הוא סיפור אהבה וכל סיפור אהבה הוא סיפור מסע?