קטגוריות
בריאות

שיתוק מוחין: הטיפול בילד החולה

פרופסור ויליאם אולסר גילה בשנת 1888 את שיתוק המוחין. שיתוק מוחין זהו מכלול של הפרעות ניורולוגיות הגורמות לנכות וקושי בתפקודים המוטורים השונים ברמת קושי שונה.

הנכות נגרמת כתוצאה מפגיעה במוח, בין אם היא התרחשה במהלך הלידה או בזמן הקצר שלאחריה. למרות מחקרים רבים שנעשו בעולם, עד היום לא נמצאה תרופה לשיתוק המוחין וילד שחולה במחלה ישא אותה עימו עד לסוף חייו.

הטיפול בילד החולה בשיתוק מוחין איננו טיפול קל. כפי שציינו קודם, ילד החולה במחלה יהיה בעל נכות בדרגת קושי שונה החל מנכות ביד אחת או רגל אחת ועד לשיתוק בכל הגפיים העליונות והתחתונות, והם יסבלו לרוב גם מבעיות ראיה, שמיעה או דיבור. יחד עם השיתוק מתלווים למחלה עוד סימפטומים נוספים כמו בעיות בשיווי משקל של הילד, בעיות בקוארדינציה, התקפי אפילפסיה, בעיות במערכת הנשימה ועוד.

ילד החולה במחלת שיתוק מוחין מצריך טיפול במספר מסגרות שונות ומעבר לטיפול הרפואי המקצועי כמו רופא ילדים, רופא עיניים, רופא שיניים ועוד, יזדקק הילד לטיפול תומך נוסף  על ידי אנשי מקצוע כגון פיזיוטרפיסטים, קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק. הטיפול הזה יתייחס לכל הצרכים של הילד ושל משפחתו כגון הצרכים החברתיים, הפיזים, הרגשיים והחברתיים. לאנשי המקצוע שיטפלו בילד יש מספר גישות שונות לטיפול בו וכל אחד מהם יבחר ככל הנראה בגישה המתאימה לילד ביותר.

מאחר ותחומים אלה אינם תחומים המוכרים לכל אדם, נכיר את תחומי הטיפול של אנשי המקצוע שדברנו עליהם קודם:

ריפוי בעיסוק: תחום הטיפול של המרפא בעיסוק יתמקד בטיפול בתחומים הבאים:

1. פיתוח מיומנות סביבתית: המרפא בעיסוק יטפל בשיפור יכולת המשחק של הילד, טיפוח תחביבים ודברים נוספים אותם הילד אוהב לעשות.

2. פיתוח מיומנות תפקודית: המרפא בעיסוק יפתח מיומנויות יומיומיות כגון היכולת להתלבש, להסתרק, להתקלח, לאכול, לשתות ועוד.

3. פיתוח מיומנות לקידום הילד: המרפא בעיסוק יפתח מיומנויות חשיבה שיכולות לקדם את יכולת הלימוד של הילד תוך עזרה ותמיכה בפתרון בעיות.

פיזיותרפיה: תחום הטיפול של הפיזיותרפיסט יתמקד בשיקום ושיפור התפקוד בחיי היומיום של הילד על מנת לפתח אצלו עצמאות תפקודית מקסימלית, כל זאת כמובן בהתאם לגילו ולרמת המוגבלות שלו ולכן הטיפול בו יתמקד בשלוש מערכות בגוף: מערכת העצבים, השרירים והשלד.

קלינאי תקשורת: תפקידו של קלינאי התקשורת הוא לטפל ולהתמודד עם בעיות התקשורת אצל המטופל, לכן אצל ילד החולה בשיתוק מוחין ראשית יהיה על הקלינאי צורך לזהות את הלקות הקיימת ואז יוכל להתחיל ולטפל בתשורת המילולית של הילד. הקלינאי ינסה לפתח את יכולת הגיית המילים בצורה הטובה ביותר שניתן על מנת שהילד יובן ככל האפשר לסביבה.

לסיכום, שיתוק מוחין זוהי מחלה המצריכה טיפול אינטנסיבי הן מבחינת המשפחה והן מבחינת הגופים התומכים הסובבים אותה. חשוב לדעת כי ישנו טיפול מקל למחלה על מנת להפוך את חיי הילד ומשפחתו לחיים קלים יותר.

***

מוגש בחסות ביונס – החופש לנוע. המערכות המתקדמות בעולם לשיקום התנועה

קטגוריות
בריאות

אירוע מוחי והשינויים בתפקוד האדם כתוצאה ממנו

אירוע מוחי (הקרוי גם שבץ מוחי) יכול להתרחש אצל אנשים אשר נמצאים בקבוצות הסיכון כגון אלה החולים ביתר לחץ דם, חולי סכרת, בעלי כולסטרול גבוה, אנשים שמעשנים ועוד. נמצא כי בעלי יתר לחץ דם הם אלה השייכים לגורם הסיכון העיקרי.

האדם שחווה שבץ מוחי יכול למצוא את עצמו עובר שינויים בתפקוד, בהתאם לאזור שנפגע במוח. השינויים עלולים להשפיע משמעותית על חייו ועל חיי משפחתו וחבריו. רבים מהשינויים ניתנים לטיפול ארוך טווח שיכול לשפר את מצבם. אבל יחד עם זאת חשוב לדעת כי לרוב, השינוי הוא בלתי הפיך ועלול להיגרם נזק לכל החיים.

אירוע מוחי עלול לגרום לשישה שינויים עיקריים שרצוי להכיר אותם:

  1. שינוי בתנועה: האדם עלול לקבל שיתוק במקרה הגרוע, והוא יכול לחוות רפיון או חולשה בשרירים לעיתים רק בצד אחד של הגוף. דבר זה עלול להוביל לקושי בהליכה, בקורדינציה בישיבה וביציבות הגוף. לעיתים יתכן גם קושי באכילה.
  2. היכולת לתקשר עם הסביבה: המוח עובד בצורה מוצלבת. כאשר יש פגיעה בצד השמאלי של המוח היא תתבטא בצד הימני של הגוף ולהיפך. במקרים של פגיעה בצד השמאלי של המוח תתכן פגיעה ביכולת לתקשר ולהבין את הנשמע. האדם שחווה את האירוע לעיתים לא יבין מילים מוכרות ובסיסיות, יתקשה בשמותיהם של הסובבים אותו והמוכרים לו, יתקשה בקריאה ובכתיבה ולמעשה כל יכולת התקשורת שלו תפגע.
  3. ירידה בתחושת חלקי הגוף: אם האזור שנפגע באירוע הוא זה האחראי על רמות התחושה בגוף, האדם עלול להרגיש כאבים, תחושות של חום או קור בלתי מוסברות, תחושות נימול ועוד.
  4. פגיעה בהתמצאות: אירוע מוחי עלול לגרום לקושי בהתמצאות. האדם שחווה את האירוע יתכן ולא ידע מהי תקופת הזמן בה הוא נמצא, לא ידע לזהות את ימי השבוע או את השעה. בנוסף, יכולת ביצוע הפעולות הפשוטות היומיומיות יכולה להיפגע.
  5. פגיעה רגשית: אדם שחווה אירוע מוחי ימצא את עצמו עם סימנים ברורים של דיכאון וחרדה. הוא עלול לחוות התפרצויות בכי, עצב רב, ירידה במשקל ובתיאבון, חוסר עניין לביצוע פעולות יומיומיות מאחר והקושי לבטא את עצמו באופן בו הוא ידע קודם הוא גדול והוא איננו יודע כיצד להתמודד איתו.
  6. איבוד ה"אני": יש להבין כי אדם שחלה וחווה אירוע מוחי עובר משבר נפשי גדול מאד. מאדם פעיל ואנרגטי לרוב, הוא הופך לאדם בלי יכולות חברתיות, יכולת התקשור הסביבתי שלו נפגעת, הוא מאבד את מקום העבודה שלו מאחר ואיננו יכול לעסוק בה עוד, הוא הופך לאדם תלותי בסביבה הנזקק לעזרה סיעודית. לכן אדם זה יחווה תחושת אבל קשה, רגשות כעס ולעיתים איבוד עשתונות.

לסיכום, אדם שחווה אירוע מוחי יכול להיפגע בצורה בלתי הפיכה במספר אזורים בגוף. חשוב לקבל עזרה מקצועית על מנת שמצבו של החולה לא יחמיר הן גופנית והן נפשית, ולנסות ולשפר ככל שניתן את מצבו על מנת להקל עליו ועל הסובבים אותו.

***

מוגש בחסות ביונס – החופש לנוע. המערכות המתקדמות בעולם לשיקום התנועה

קטגוריות
בריאות

אירוע מוחי: איך מתמודדים עם הדיכאון

דיכאון אחרי אירוע מוחי (אפילו אירוע מוחי קל) הוא תופעה שכיחה למדי. כמעט מחצית מהאנשים שעברו אירוע מוחי סובלים מדיכאון ומדובר בתופעה טבעית לחלוטין. עם זאת, הדיכאון פוגע במאמצים של החולה להשתקם ולחזור לחיים נורמאליים.

דיכאון אחרי אירוע מוחי תוקף ללא הבחנה, בלי קשר לאיזה חלק במוח שלכם נפגע, לגיל שלכם ולסיבות שהובילו לכך. התמודדות עם דיכאון היא עניין קשה מאוד, אתגר של ממש שעומד בפני נפגעי אירוע מוחי. הדיכאון פשוט שואב את המוטיבציה של החולה להשתקם ומאט משמעותית את תהליך ההחלמה. לאט, אבל בטוח, החולה שוקע בייאוש ומאבד תקווה לגבי החלמה.

מה הסימפטומים לדיכאון?
עצבות או תחושת ריקנות, אשמה, תחושת חוסר ערך או חוסר אונים, שינויים במשקל הגוף ובהרגלי התזונה, בעיות ריכוז, היעדר אנרגיה, עייפות כבדה, נדודי שינה/שינה רבה מידי, עצבים וזעם, אובדן עניין בתחביבים ועוד.

במידה וגם אתם מנסים להתמודד עם דיכאון אחרי שעברתם אירוע מוחי, או שאחד מאהוביכם סובל מדיכאון, תוכלו להיעזר בטיפים אלו. הם יגרמו לכם להרגיש הרבה יותר טוב ויחזירו אתכם למסלול:

התאווררו, צאו החוצה – חולים נוטים להסתגר בבית ולהימנע מיציאה החוצה, במיוחד בימים הראשונים אחרי האירוע המוחי. למרות זאת, כדאי מאוד לצאת מהבית, לספוג אור שמש, לנשום אוויר צח ולהתרענן. לאור השמש השפעה חיובית על דיכאון והרגשה רעה. קשה להישאר מדוכאים ושפופים כשאתם בחוץ. אפילו אם אתם "מתפדחים" לצאת החוצה בכיסא גלגלים – חשוב לצאת החוצה. יציאה והתרעננות חשובים גם לאנשים שמאושפזים בבתי חולים, מקומות מדכדכים למדי שרק מגבירים את הדיכאון.

התחילו לשנות את התזונה שלכם ולאכול נכון – תזונה לקויה ונטולת ויטמינים, יכולה בהחלט להחמיר את הדיכאון. לעומת זאת, תזונה נכונה ובריאה יכולה לשפר את תפקוד המוח ומערכת העצבים ולקדם את תהליך ההחלמה ולשפר את הבריאות שלכם.

אחרי אירוע מוחי, אנשים נוטים לאבד את תאבונם או להפך, להיסחף לזלילה מוגזמת. אכילה של מאכלים מסוימים יכולה לגרום לכם להרגיש עייפים וכבדים, מה שרק יחמיר את התחושות המדכדכות.

פעילות גופנית – ספורט הוא דרך מצוינת להתמודד עם דיכאון. נכון שאתם ממש לא בשיא כוחכם, אבל עדיין, אפילו פעילות עדינה וקלילה יכולה להטיב עימכם. בנוסף, פעילות גופנית היא גם תירוץ מצוין לצאת החוצה ולהתרענן.

התמסרו לתחביבים אהובים – חשוב מאוד לא להזניח תחביבים אהובים. הם יסייעו לכם להשתקם ויחזירו לכם את הטעם לחיים. אם אין לכם תחביבים, אתם בהחלט יכולים להתחיל לפתח תחביבים חדשים שתמיד חלמתם עליהם.

***
מוגש בחסות ביונס – החופש לנוע. המערכות המתקדמות בעולם לשיקום התנועה

קטגוריות
בריאות

אירוע מוחי: איך מוצאים עניין מחודש בחיים אחרי שבץ?

מחקרים מראים, כי אנשים שנפגעו משבץ מוחי יכולים להשתקם מהר יותר, כשיש להם מוטיבציה ומצב רוח טוב. למעשה, אחרי שמצבם הרפואי פחות או יותר התייצב, החזרה לחיים "נורמאליים" תלויה בכוח הרצון ובמידת הנחישות שלהם.

מה עושים כאשר אדם אהוב עליכם, שעבר שבץ מוחי, מרים ידיים לחלוטין ושוקע בחוסר אונים ובדיכאון? איך אתם, קרובי המשפחה הדואגים, אמורים לעודד אותו להמשיך במלוא המוטיבציה בתהליך השיקום?

אין תשובה חד משמעית לשאלה זו. מה שעובד על אדם אחד – לא עובד על אחר. ובכל זאת, הנה כמה הצעות שתוכלו לנסות:

נסו להחזיר לחייו תחביבים אהובים
– לכל אדם יש תחביב או שניים, שממלאים אותו בשמחת חיים. יש אנשים שמתמסרים לפעילות גופנית כמו אופניים, הליכה, ריצה, הרמת משקולות וכו'. אחרים קוראים ספרים, מציירים או מגדלים עציצים.

לתחביב יש כוח עצום בהחזרת עניין מחודש בחיים. לאט לאט תוכלו לעודד את החולה המדוכא והמדוכדך לחזור ולעסוק בפעילות החביבה עליו, אפילו אם הוא מוגבל גופנית ולא יכול לבצע אותה באופן מושלם. כן, גם צעדים קטנים חשובים להצלחת התהליך. אם אין תחביבים בנמצא, עזרו לו לפתח תחומי עניין חדשים.

עבודה – יתכן שזה יישמע לכם מפתיע למדי, אבל הרבה אנשים אוהבים לעבוד. עבודה מעניקה להם תחושת ערך וגאווה, כך גם המשכורת בסוף כל חודש. הבעיה היא שחולים רבים שעברו שבץ מוחי, נאלצים להפסיק את עבודתם (לרוע המזל, חלק לא ישובו אליה לעולם). ובכל זאת, הם בהחלט יכולים להתחיל ולהתעניין בתחומים שנוגעים לתחום עבודתם, שיכולים להחזיר את שמחת החיים.

שפע של תמיכה משפתית – חשוב לזכור שאתם הסביבה התומכת של אותו אדם. אתם יכולים לשפר את מצב רוחו ולהעלות לו חיוך על הפנים. הקיפו אותו בחברה, הוציאו אותו מהבית, גרמו לו להרגיש נאהב. אחרי הכל, לא נעים לשבת בבית, להתבודד ולשקוע במחשבות פסימיות.

עודדו אותו לחיים בריאים – מכיוון שתזונה יכולה לקדם משמעותית את תהליך השיקום, החולה יכול להתחיל להתעניין בתזונה בריאה, לקרוא על הנושא, להתעניין במצרכים בריאים, בישולים וכו'. תזונה ואורח חיים בריאים הם עולם מרתק. חשוב לזכור, שתזונה גרועה היא אחת הגורמים לשבץ מוחי. מדוע לא לנצל את האירוע הטראומתי, בשביל לחולל מהפך בריא באורח החיים?

מוסיקה – מחקרים הראו כי למוסיקה יש השפעה נפלאה על אנשים שחוו שבץ מוחי. היא מפחיתה את המתחים ומעודדת מחשבות חיוביות.

***

מוגש בחסות ביונס – החופש לנוע. המערכות המתקדמות בעולם לשיקום התנועה

דילוג לתוכן