תגית: רפלקסולוגיה

הרפואה המודרנית הופכת מודעת יותר ויותר לחשיבות של יחסי מטפל ומטופל. ההבנה שיש להעניק חשיבות ליחסים הללו, להבין אותם ואת ההשלכות שלהם על הטיפול ולהסדיר את היסודות האתיים שלהם גוברת ועימה ההתעסקות הנרחבת בו. בתחום הרפואה האלטרנטיבית בכלל והרפלקסולוגיה בפרט המודעות לחשיבות של יחסי מטפל ומטופל איננה עניין חדש אלא מרכיב מובנה בתוך היסודות עצמם של צורות הטיפול השונות. לימודי רפלקסולוגיה ראויים לשמם כוללים גם נושאים שונים הנוגעים ליחסי מטפל ומטופל. למעשה ניתן לומר שאם לימודי רפלקסולוגיה אינם נוגעים בנושא החשוב הזה על היבטיו השונים הם אינם שלמים אלא יש בהם משהו פגום ואפילו ראוי לגינוי.

לימודי רפלקסולוגיה מתייחסים – בין שאר הדברים הנלמדים – לכמה היבטים של היחסים שבין המטפל והמטופל. הממד הראשוני והמובן מאליו שבו נוגעים לימודי רפלקסולוגיה הוא באבחון ובטיפול שהמטפל מעניק למטופל. אין ספק שהבסיס לכל  דיון ביחסי מטפל ומטופל הוא הטיפול עצמו. ללא טיפול איכותי ונכון אין מה לדבר על יחסים בין מטפל ומטופל. עם זאת, כאשר אנחנו מדברים על החשיבות של הנושא הזה אנחנו מבקש לצאת מהעניין הטכני הבסיסי של טכניקות טיפול ויסודות האבחון שמופיע בכל תוכנית לימודים של לימודי רפלקסולוגיה.

אם ניקח לדוגמא את תהליך האבחון הרי שכבר כאן על התלמיד להבין שאין די בכך שהוא שולט בטכניקות האבחון השונות ויודע כיצד לאבחן במהירות ובצורה מדויקת כל בעיה רפואית. המטפל שלמד לימודי רפלקסולוגיה חייב לצאת עם ההבנה שכדי לאבחן בצורה נכונה ומלאה הוא חייב להבין שמולו ניצב אדם, אינדיבידואל, נשמה שלמה; הטכניקה איננה יכולה להיות הדבר היחיד שעליו הוא חושב ושבו הוא משתמש. המטפל צריך לדעת להקשיב למטופל בצורה אמיתית ולא להסתגר בטכניקות ובידע הכללי שהוא רכש. כל מטופל הוא עולם ומלואו ולכן האבחון חייב להיות מבוסס על הייחודיות הזו של כל מטופל ומטופל.

גם הטיפול עצמו – ומטרתם של לימודי רפלקסולוגיה להכשיר מטפלים ששולטים בטכניקות הטיפול – חייב להיעשות מתוך מודעות אמיתית לקיומו של הזולת, המטופל. לעיתים המטפל עלול לשכוח שהוא איננו רק מכונאי אלא הרבה יותר מכך. מולו ניצב אדם שלם ולכן עליו לדעת כיצד להתאים את הטכניקות שהוא למד במהלכם של לימודי רפלקסולוגיה אל האינדיבידואל שבו הוא מטפל.

גם האתיקה של יחסי מטפל ומטופל נלמדת בחלק מהמקרים של לימודי רפלקסולוגיה. גם אם השחור והלבן ברורים לכולנו – כך יש לקוות – הרי שיש להכיר היטב את התחומים האפורים של הנושא האתי. מה מותר ומה אסור הן לא שאלות שתמיד יש להן תשובה פשוטה. לימודי רפלקסולוגיה יכולים להעניק למטפל את היסודות, את קווי המתאר הכללים, את השבילים המנחים. אבל בסופו של דבר המטפל עצמו יהיה זה שיתמודד עם השאלות המוסריות שאולי ייקרו בדרכו בעבודתו כמטפל.

המטפל הקשוב שמבין את החשיבות של יחסי מטפל ומטופל ידע כיצד לא לנסות להכניע את המטופל מצד אחד וגם לא להיכנע לו מצד שני. הוא ידע להקשיב ולהבין ואם לימודי רפלקסולוגיה יעניקו לו את הכלים המתאימים הוא יצליח בתחום המסובך של יחסי מטפל ומטופל: הדרך המובילה אל היותו מטפל טוב ככל שאפשר.

לימודי רפלקסולוגיה בנויים מכמה חלקים שביחד יוצרים את השלם. ניתן לחלק את הדברים הנלמדים במהלך לימודי רפלקסולוגיה לשלושה חלקים. שלושת החלקים הללו מקבילים למעשה לשלושת השלבים של הטיפול עצמו: דיאגנוזה, תכנון וטיפול.

דיאגנוזה

השלב הראשון של כל טיפול ולא רק בתחום הרפלקסולוגיה הוא אבחון הבעיה. שלב זה נקרא בשפה הרפואית שלב הדיאגנוזה. בשלב הזה המטפל צריך לגלות מהי הבעיה שממנה סובל המטופל.האבחון מורכב מהקשבה למטופל מצד אחד ומבדיקות שונות שנועדו לא רק לוודא שהמטופל מתאר במדויק את הסימפטומים שלו אלא גם כדי לגלות אם יש סימפטומים שבהם הוא לא הבחין. בסופו של דבר – וישנם מקרים שבהם המטפל לא מצליח בכך – למטפל יש אבחון מדויק עד כמה שאפשר של הבעיה שממנה או הבעיות שמהן סובל המטופל.

החלק המקביל בתוך לימודי רפלקסולוגיה הוא השלב העיוני של הלימודים. לימודי רפלקסולוגיה כוללים חטיבה משמעותית של לימודים עיוניים שונים שנועדו להעניק למטפל העתידי את הכלים שלהם הוא זקוק בעבודתו. החלק העיוני מעניק למטפל את המונחים, הכללים והשיטות השונות שיעמדו לרשותו: גוף ידע שלם שבאמצעותו הוא ידע כיצד לגשת לעבודתו. לימודי רפלקסולוגיה שונים שמים דגש על תחומי ידע שונים אך אין לימודי רפלקסולוגיה שאינם כוללים ידע עיוני מקדים שעליו מתבססת עבודתו של המטפל.

תכנון

השלב השני של הטיפול הוא קביעת הטיפול הדרוש לפתרון הבעיות שאובחנו בשלב הראשון. בשלב הזה המטפל מתווה את השיטה ואת האמצעים שמתאימים לפתרון הבעיה. הוא מתאים את הטיפול למטופל ולמצבו וגם קובע מהם סיכויי ההצלחה של תהליך הריפוי שבו הוא בוחר.

לימודי רפלקסולוגיה מציידים את התלמיד במעין ארגז כלים. במהלכם של לימודי רפלקסולוגיה התלמיד רוכש את הטכניקות השונות שבהם נעשה שימוש במהלך הטיפול הרפלקסולוגי. הוא לומד איזו שיטה מתאימה לאיזו בעיה ומתי יש לפנות לאמצעים כאלה ומתי לאמצעים אחרים. לצד ארגז הכלים הזה, לימודי רפלקסולוגיה גם מציידים אותו בכללי עבודה ובדרכים הנכונות והלא נכונות שבהם עשוי לפעול מטפל מוסמך. כך, לצד הידע העיוני התלמיד מקבל במהלך לימודי רפלקסולוגיה את הידע המעשי הדרוש לו כדי להיות מטפל.

טיפול

השלב האחרון, ולרוב גם הארוך והמשמעותי מכל השלבים, הוא שלב הריפוי או הטיפול עצמו. מובן מאליו שזוהי מטרת תהליך הטיפול: לא רק למצוא את הבעיה ואת הפתרון לבעיה אלא גם ליישם את הפתרון עד להצלחתו – המלאה ככל שאפשר. אפשר לומר שזהו השלב שבו המטפל מפשיל שרוולים ונכנס באמת אל תוך המים כדי לבצע את העבודה שלו.

לימודי רפלקסולוגיה כוללים לרוב גם מרכיב יישומי או עבודה מעשית. כדי שהתלמיד יוכל ליישם תחת השגחה את הטכניקות שאותם הוא למד, במקומות שבהם נערכים לימודי רפלקסולוגיה הוא מקבל גם את האפשרות להתחיל במתן טיפולים כדי להתנסות בטכניקות הללו. הטיפולים הללו נעשים כמובן תחת השגחה של מטפלים מיומנים והם נעשים בשלבים: מהקל אל הכבד. כיוון שמטרתם העיקרית של לימודי רפלקסולוגיה היא להכשיר מטפלים מעשיים הרי שאין לימודי רפלקסולוגיה שלמים ללא הפן היישומי של הלימודים. התלמיד שעבר מהשלב העיוני לשלב המעשי יכול לבסוף להתנסות בטיפול אמיתי שמשלים את תהליך ההכשרה שלו.

לימודי רפלקסולוגיה מקיפים קשת גדולה של נושאים שונים שנוגעים בתחומים שעל כל רפלקסולוג להכיר. הנושאים הנלמדים נוגעים גם ישירות לידע של הרפלקסולוגיה וגם לנושאים כלליים יותר שעל כל מטפל להכיר ולדעת אותם. לימודי רפלקסולוגיה הם תחום מתפתח שמושך התעניינות רבה של מטפלים בתחומים שונים של הרפואה האלטרנטיבית וגם של אנשים שונים מבקשים להיכנס לתחום הזה. מה כוללים לימודי רפלקסולוגיה? מה נלמד בהם ומהם הדגשים שקיימים בתחום הזה? מהו המבנה של לימודי רפלקסולוגיה?

לימודי רפלקסולוגיה כוללים מרכיבים שונים שנועדו להכשיר את המטפל ברזי המקצוע המורכב זה. ניתן לומר שהלימודים מתחלקים בצורה כללית לשני חלקים: רפלקסולוגיה עיונית ורפלקסולוגיה מעשית. בתחום העיוני של לימודי רפלקסולוגיה על התלמיד ללמוד להכיר את גוף האדם בכלל ואת כפות הרגליים בפרט. עליו להכיר על בוריה את מפת כפות הרגליים ואת הביטוי של כל איבר ואזור בגוף בכף הרגל. לצד ההבנה של מהו טיפול הוליסטי בחשיבה של הרפואה האלטרנטיבית, לימודי רפלקסולוגיה מתרכזים בהיבט הייחודי של הרפלקסולוגיה: כיצד ניתן לאבחן בעיות דרך כפות הרגליים ומהם הטיפולים השונים שניתן לבצע בעזרת רפלקסולוגיה כדי לפתור בעיות אלה.

התחום העיוני של לימודי רפלקסולוגיה נוגע גם בהיבטים שונים של עבודת המטפל. עליו ללמוד כיצד מתנהלים יחסי מטפל – מטופל, מהי האתיקה שעליה עליו להקפיד, כיצד לנהל רישום מדויק של מעקב רפואי ושל הפרטים השונים שנוגעים למהלך הטיפול. כדי שלא לשקוע ברמת הפרטים – שהיא חשובה כשלעצמה אך עליה לפעול בשילוב עם הרמות האחרות – לימודי רפלקסולוגיה מדגישים את המקום של הטיפול הרפלקסולוגי בתוך המכלול של הטיפול ההוליסטי. כך נעשה מעבר מההיבט המערכתי של השתקפות הגוף בכפות הרגליים אל ההיבטים האחרים שלפיהן ניתן לסווג את מערכות הגוף ואל המבט ההוליסטי על מכלול האדם. בתחום העיוני ילמד התלמיד גם אנטומיה ופיזיולוגיה בהקשר של הרפואה המערבית.

התחום המעשי של לימודי רפלקסולוגיה נוגע להיבטי הטיפול עצמו ברמה המקצועית והטכנית. התלמיד לומד כעת כיצד מיושמת החשיבה הרפלקסולוגיה בטיפול עצמו. בתחום המעשי של לימודי רפלקסולוגיה על התלמיד להכיר את תנוחות הטיפול השונות (על הגב, על הבטן, על בצד.) התלמיד צריך להכיר היטב את טכניקות הלחיצה השונות, את צורות העיסוי המתאימות ואת המגע המתאים ספציפית לאזורים שונים של הטיפול. הלימודים המעשיים משולבים, בבוא הזמן, עם התמחות מעשית שבה ניתנת לתלמיד האפשרות ליישם את מה שהוא למד.

כדי שהתלמיד יהיה מטפל שלם עליו גם לעסוק בהתפתחות הרוחנית שלו. לימודי רפלקסולוגיה כוללים גם עבודה על המודעות הגופנית והצמיחה האישית של התלמיד.

כמו בכל תחום גם בתחום של לימודי רפלקסולוגיה יש להתחיל ברמה הבסיסית ולהתקדם הלאה. הדברים שהזכרנו כאן מהווים את המרכיבים של לימודי הבסיס שנועדים להכשיר את המטפל המוסמך בתחום של לימודי רפלקסולוגיה. מי שמבקש להעמיק את הידע שלו בתחום הזה יוכל להמשיך ללימודים מתקדמים יותר כדי להוסיף עוד ידע והעמקה בנושאים השונים הקשורים לתחום ומרכיבים אותו. לימודים מתקדמים בתחום של לימודי רפלקסולוגיה כוללים, לדוגמא, התמחות בנושאים ספציפיים, למידת טכניקות מתקדמות והבנה של מושגים שונים שמרחיבים את תמונת העולם של המטפל ומעמיקים את ההבנה הכוללת של התחום.