קטגוריה: כללי

קניית דירה היא צעד משמעותי עבור רבים, וקיימים חששות רבים המורכבים מההתחייבות הכספית, החשש שמא לא הופעל מספיק שיקול דעת, ומעל הכל החשש המאיים מכולם- אולי שילמנו יותר ממה שהיינו צריכים. מחירון דירות הוא תחום שלא מוכר לכולם, ובישראל משתנים המחירים לעתים קרובות בשל שיקולים שונים ורבים, שרק מומחים לדבר יכולים לתת עליהם את הדעת. אז איך באמת קונים את דירת החלומות בלי מחשבות שניות וללא התחושה המטרידה שאולי עשינו טעות?

בית לי בישראל

מחירי הדירות בישראל הם בין הגבוהים בעולם. עובדה זו לא מונעת מרבים, בעיקר זוגות צעירים לייחל לתא משפחתי שכולו שלהם, שם יתחילו לבנות את חייהם המשותפים. ואכן, בעזרת הבנקים למשכנתאות, ייעוץ רב ובירורים מרובים, הם מתחילים בתהליך של רכישת דירה. הנושא היחיד שאולי נותר עלום למדי הוא מחירי הדירות, וחוסר היכולת לקבוע האם מחיר הדירה שניתן לנו הוא הגיוני והדירה אכן שווה מחיר זה.

אין ספק, שאנשים רבים אוהבים לראות סרטי ותוכניות דוקו. ז'אנר הדוקו מאפשר לכל אחד מאיתנו להציץ לחלק מסוים מהמציאות, ולהיחשף לא פעם לגילויים מדהימים. חשוב לציין, שגם בתוך ז'אנר הדוקו עצמו, יש חלוקה לתת ז'אנרים רבים. יש לא מעט הפקות דוקו שמטרתן היא יותר לבדר – כך לדוגמה יש כל מיני סרטים או תוכניות שעוקבות אחרי הפעילות של מפורסם כזה או אחר. בעוד שמטרת דוקו מסוג זה היא עיקר לבדר ולשעשע, הרי שהיום עיתונאים ואנשי תקשורת רבים, מחליטים לקחת איתם מצלמה, וליצור סרט מסוג מיוחד – זהו הסרט בז'אנר שמכונה דוקו אקטיביזם, והיום הוא נחשב לכוח מניע ופועל, שיש בכוחו אף להשפיע על החלטת ממשלות לעתים, ובוודאי להשפיע גם על דעת הקהל. אבל מה בעצם יש בסרטים המיוחדים הללו?

חושפים את התופעות החשובות ביותר

כפי שניתן לנחש משמו, ז'אנר הדוקו אקטיביזם, מייצג מאבק מסוים – אקטיביזם משמעותו נקיטת עמדה ממשית, ביצוע פעולה ממשית שרוצה להביא לשינוי חברתי או פוליטי. באופן עקרוני, סרטי דוקו אקטיביזם היו קיימים במשך שנים רבות בשוליים, ומי שהיה אחראי להעלאת קרנם היה במידה רבה העיתונאי האמריקאי מייקל מור. מור יצר בשנת 2002 את סרטו הידוע "באולינג לקולומביין", אשר התחקה אחרי הרצח שהתרחש בתיכון בקולומביין. הסרט שכלל למעשה את ז'אנר הדוקו אקטיביזם, ושם מראה מול אזרחי ארה"ב, שהבינו בפעם הראשונה כי הם חיים בתוך סביבה אלימה וגועשת. הסרט הזה, שנחשב לחלוץ של הדוקו אקטיביזם בגלגולו החדש, הביא לשינוי של ממש בשיח האמריקאי, ומור הפך תוך זמן קצר מיוצר אלמוני לתחקירן מוערך מאד.

חשוב מאד לציין, כי אפשר לקיים היום הפקות דוקו אקטיביזם על נושאים רבים ומגוונים. גם בישראל אגב, בוצעו לא מעט סרטים והפקות בנושא, בעיקר בשנים האחרונות, אשר הצליחו לחשוף תופעות מיוחדות מאד בחברה ובפוליטיקה הישראלית. סרטו המפורסם של מיקי רוזנטל "שיטת השקשוקה" שחשף את השחיתות של האחים עופר, וגם הסרט "המדריך למהפכה" שעוקב אחרי הניסיונות למגר את השחיתות בערוץ הראשון – אלו הם סרטים חשובים ביותר בז'אנר של דוקו אקטיביזם ישראלי, ואין ספק שבעתיד הם ישמשו ממש כמורי דרך ליוצרים הצעירים. כמובן שיש גם תוכניות דוקו שונות, שבכל פעם מביאות תחקירים מסוגים שונים, כאשר הכתב עצמו מעורב לחלוטין בתוך הכתבה, מביע את דעתו, ומבצע פעולות ממשיות לקידום הכתבה.

בואו לצפות בתכנים החשובים ביותר

אין ספק שהטלוויזיה מלאה בלא מעט ערוצי בידור ותכנים משעשעים ומהנים. עם זאת, בעזרת הפקות דוקו, תמיד אפשר לזכור באיזה עולם אנו חיים, ותמיד צריך לזכור שאפשר וצריך אף לנקוט עמדה בנושאים הבוערים ביותר גם בארץ וגם בעולם. בעזרת חברת תקשורת שתספק לכם ערוצי דוקו ובהם את ההפקות הטובות ביותר גם בארץ וגם בעולם בתחום זה – תוכלו לקבל את כל התכנים הללו.

הידור מצווה הוא מושג חשוב במחשבה היהודית. היהודי שומר המצוות אינו מסתפק רק בקיום המצווה אלא מחפש דרכים לקיים אותה מעל ומעבר, להדר בקיום המצווה, להראות שהמצווה יקרה לו ולכן הוא משתדל לקיים אותה בצורה הכי טובה שניתן לעשות זאת. הידור מצווה יכול להתבטא בקיום פרטני ומוקפד של המצווה – הקפדה על הפרטים הקטנים ביותר כדי לוודא שהמצווה באמת קוימה כהלכתה וללא צל של ספק. הידור מצווה גם יכול להתבטא בהשקעה מעבר לנדרש – השקעה שיכולה להיות כספית, רגשית וכן הלאה.

מצוות הנחת תפילין היא אחת מהמצוות החשובות ביותר ליהודי הדתי ולכן אין זה מפתיע שיש הרבה דרכים להדר במצווה זו. תפילין מהודרות הן כאלה שנעשות מעור בהמה גסה – עור מובחר ועמיד יותר וגם יקר יותר; הכתיבה של הפרשיות מוקפדת בכל תג ותג וההקפדה על כל פרט חשובה. ההידור מתבטא גם בדברים שנלווים למצווה. תיק תפילין מהודר, קופסאות מעוצבות ועוד. מלבד דרכי הידור מצווה מקובלות אלה ניתן לחשוב על עוד דרכים שבהן יכול היהודי הדתי להדר במצוות תפילין.

כיום יהודים דתיים רבים מנסים לשלב בתוך עולם הערכים היהודי שלהם גם ערכים אוניברסאליים שונים. עבור יהודים אלה אין שום סתירה בין ערכים אוניברסאליים שונים לבין הערכים הפרטיקולאריים, לכאורה, של היהדות. עבורם ההיפך הוא הנכון: היהדות מבוססת על ערכים אוניברסאליים והיהודי המאמין איננו יכול להזניח את הערכים הלו. ערכים אלה יכולים להיות הגנה על החלש, עזרה לנזקקים, דאגה לזכויות של כל אדם ואדם, מודעות להגנה על הסביבה וחשיבה אקולוגית ועוד. יהודים מקיימי מצוות שמבקשים לבטא את הערכים הללו כשהם מקיימים את המצווה החשובה של הנחת תפילין עשויים לחפש דרכים למצוא תפילין מהודרות שההידור שלהן יתבטא בהקפדה על ערכים שונים וחשובים.

תפילין מהודרות שכאלה ייוצרו תוך כדי הקפדה על מספר כללים חשובים. תהליך הייצור יהיה ידידותי לסביבה ולא יעשה בו שימוש – ככל האפשר – בחומרים שמזיקים לסביבה. תהליך הייצור יהיה חסכוני מבחינה אנרגטית וייעשה מאמץ למחזר חומרים ולצמצם את ייצור הפסולת במסגרת העבודה. באותה מידה שתתקיים הקפדה על כללי עבודה אקולוגיים, תתקיים גם הקפדה על הזכויות של העובדים בתהליך הייצור. החומרים שבהם יעשה שימוש יהיו חומרים שנוצרו על-ידי חברות או יחידים שמקפידים על חוקי עבודה מתקדמים ועל שמירת זכויות העובד. גם האנשים שעובדים ישירות על היצור של זוג תפילין שכזה לא יעסיקו פועלים ללא זכויות וידאגו למנוע כל עושק או ניצול במסגרת התהליך.

תפילין יש לייצר מעור ומבחינה הלכתית כנראה שאין תחליף לעור. עבור יהודים דתיים שדוגלים בערכי הצמחונות וחוסר הפגיעה בבעלי חיים הדבר עלול להוות בעיה. כיוון שלא ניתן להימנע מהשימוש בעור ניתן לפחות להקפיד על ייצור תפילין מהודרות לצמחונים שבהן יעשה שימוש בעור שבתהליך הייצור שלו מוזערה הפגיעה בבעלי החיים עד כמה שניתן. אולי יהיה ניתן להשתמש בעור של חיות שמתו בשיבה טובה או כאלה שחיו לפחות חיים טובים.

תפילין מהודרות יכולות להיות מהודרות בדרכים רבות ושנות ואין חובה על היהודי הדתי להסתפק רק בהידורים המקובלים. הדתי המהדר, מהדר גם בחיפוש אחרי הידור מצווה שעליו עוד לא חשבו הדורות הקודמים.

מי שבוחן את הספרות היהודית לדורותיה יגלה הררי מילים שנשפכו על מצוות תפילין. עבור יהודים דתיים למצווה הזו ישנן כמה וכמה משמעויות. אנשים שונים שמניחים תפילין מרגישים וחווים את המצווה בצורות שונות ולא כל מי שמניח תפילין עושה זאת מאותן הסיבות, לאותן המטרות ועם אותן המשמעויות. גם מי שאינו מניח תפילין יש לו תגובה רגשית מסוימת כלפי המצווה הזו והמראה של זוג תפילין. ייתכן וישנם אנשים שהינם שווי נפש לחלוטין ושאינם מרגישים דבר כשהם רואים דוכן ועליו כמה זוגות תפילין ברחוב או יהודי מאמין בשעת הנחת תפילין. את אלה שכן מרגישים דבר מה ניתן לחלק בצורה כללית מאד לכמה אבות טיפוס: הסוגים של התגובה הרגשית שיש לאנשים חילונים כלפי מצוות תפילין.

המסורתי

גם אם הוא איננו מקפיד – בלשון המעטה – על קיום מצוות בכלל ועל קיום מצוות הנחת תפילין בפרט, יש לו תגובה חיובית למראה שלהן. הוא סבור שהמצווה ראויה לכבוד ושאסור לזלזל בה, שטוב שאפשר להניח תפילין ברחוב ומוטב היה אולי אם הוא היה מקפיד יותר להניח תפילין מדי פעם. ייתכן והתגובה שלו היא תרבותית בעיקרה: מתוך רצון לשמור על קשר עם המסורת הוא סבור שיש ערך להנחת תפילין מבחינה תרבותית ולא רק מבחינה דתית.

הלוחם

עבורו המרחב הציבורי הוא זירת קרב שבה ניטשת מלחמה בלתי פוסקת הין כופי הדת לבין לוחמי החופש שנאבקים על המרחב הציבורי ומנסים לשמור עליו מפני ההשתלטות של הדת. הלוחם רואה בצורה מאד שלילית את ההימצאות של דוכני תפילין ברחובה של עיר. הוא סבור שמן הראוי להימנע שמהצגתה של הדת ברשות הרבים והיא חייבת להישאר נחלתו של היחיד בביתו ובמקומות שנועדו לקיום הפולחן הדתי. תפילין הן רק עוד סמל להתפשטות הדת ולניסיון ההשתלטות של הדתיים על העולם כולו, ולא משנה בשמה של איזו דת.

האנתרופולוג

הוא לא נגד ולא בעד, הוא סקרן. עבורו תפילין הן ביטוי לתרבות ולתפיסת עולם וכשהוא מביט עליהן ועל  מי שמניח אותן הוא בוחן את הסיפור בעיניים מדעיות: מה מסמל האקט, מה הוא מבטא עבור אנשים שונים, מה מקומו בעולם המודרני, כיצד הוא נוכח בתחומים של החיים המעשיים והדמיוניים, מה התגובות שהוא גורר אצל אנשים שונים, מה הצורות שהוא עשוי ללבוש אצל קבוצות שונות ואינדיבידואלים שונים, אילו משמעויות נקשרות בו ועוד ועוד.

הסופר

כל חפץ בעולם הוא יקום, כל אדם בעולם הוא עולם שלם. כשהוא רואה תפילין הוא עשוי לראות בהן רומן היסטורי: דורות על גבי דורות של יהודים שמניחים תפילין, העולם משתנה והן נותרות ללא שינוי. הוא יכול לראות בהן סיפור אימה: חפץ מסתורי שמסתיר בקרבו משמעויות שונות ובלתי ידועות, חפץ שמרמז על יום הדין שקרב ובא. כל זוג תפילין הוא חפץ שבו רב הנסתר על הגלוי ולכן הוא חפץ שיש לו השפעות מאד חזקות על הסופר. כשהוא רואה זוג תפילין הוא לא יכול להתחמק מהתחושה העמומה שמשהו מסתתר בתוכן והוא לא בטוח מה הדבר הזה. האם הוא טוב ומיטיב? האם הוא רע ומאיים? הרבה סיפורים מסתתרים בכל זוג תפילין ומי יידע לספר אותם?

שנות האלפיים כאן. אנחנו בעתיד. אבל מה חלקינו באמת יודעים על תפילין? כמובן שרוב הגברים הישראלים הניחו תפילין בחייהם. אצל חלק מהגברים זהו מנהג יומיומי, אצל חלק אחר מנהג פחות תדיר וחלק אפילו מניחים תפילין פעם בכמה שנים כאשר החרדים התורנים משכנעים אותם לכך במדרחוב או במרכז קניות כלשהו.

אצל נשים כמובן שהסיפור הוא שונה. נשים לרוב לא מניחות תפילין ולכן הידע שלהן בנושא מוגבל יותר. כמובן שככל שהאישה רחוקה יותר מהעולם הדתי כך הידע שלה לגבי תפילין מצטמצם. סביר מאוד להניח שישנן לא מעט נשים חילוניות בישראל שאין להן שום ידע על תפילין חוץ מהמראה הכללי שלהן והעובדות שהן קשורות לדת ומיועדות לשימושם של גברים.

ישנם הרבה אנשים בישראל שיזדעזעו לשמוע על כל ישראלי או ישראלית שלא יודע דבר וחצי דבר על נושא משמעותי כל כך בדת היהודית, אבל האם זה באמת כל כך מפתיע? האם אפשר באמת לצפות מאישה, אפילו אם היא לא רחוקה מאוד מהעולם הדתי אך בכל זאת חייה אורח חיים חילוני, לרצות לדעת משהו על תפילין?

אין סיבה בעצם שלא. ישנם לא מעט דברים בדת היהודית ובהרבה דתות אחרות שרק הגברים או הנשים עושים. ישנה הפרדה פיזית בין הגבר לאישה, למשל בבתי כנסת, הפרדה בתפיסה הרוחנית של נשים וגברים לגבי הדת והתפקיד של כל אחד מהם בעולם, כלפי האל וכלפי הסביבה.

אז למה שתפילין יהיה משהו מיוחד? גברים לא מדליקים נרות שבת ונשים לא מניחות תפילין; מבחינה דתית ומבחינה הגיונית אין כל פגם בזה, אבל בכל זה ייתכן שאם ייעשה סקר רחוב לגבי הידע של גברים חילונים על מהות הדלקת הנרות הוא יתגלה כרחב יותר מאשר ידע הנשים על תפילין. להרבה נשים קשה לשמוע על אי שוויון, על כך שתפילין מיועדות בעיקר לגברים ולא לנשים וגם אם ייתכן שהאי שוויון מוצדק, מתפתח כעס שגורם אי רצון לדעת לחקור או לחשוב על הנושא. ללא מעט נשים ישנה תפיסה שהדת כשלעצמה עושה עוול לנשים ולכן כל מה שקשור בה ובטח מעשה כמו הנחת תפילין הוא פסול. יתר על כן, סביר להניח שאילו ניגשה אותה אישה חילונית לאחד מאותם דתיים חרדים שעומדים מחוץ לסופרמרקט עם תפילין והייתה מבקשת להניח סביר שלא הייתה מקבלת תשובה חיובית.

אולי זוהי גם מהות העניין. אולי העובדה שהתפילין זה משהו שנמצא גם ברחובות ולא רק בביתם של הדתיים או בבתי הכנסת שלהם הוא זה שהופך אותן למשמעותיות יותר מהדלקת נרות שבת. והרי כאשר דתיים רוצים הפרדה בין גברים לנשים באוטובוסים אז כמובן שהציבור החילוני מתנגד, אבל האם זה משנה לו כאשר ההפרדה כבר קיימת בקווים בהם נוסעים רק דתיים? כמובן שלא, מה שאנחנו לא רואים לא מפריע לנו ותפילין כמו מזוזות אנחנו רואים. בניגוד למזוזות ישנה הפרדה: זאת לא נשיקה קטנה ליד שנגעה במזוזה אלא עניין שדורש זמן ועוצר את מה שעשינו באותו הרגע וכמובן לא מיועד לציבור הנשי. כיצד ניתן אם כן לחבר בין נשים ובין מצוות תפילין? האם זה בכלל אפשרי?

משחקי חשבון נועדו לעזור לילדים (בעיקר) ללמוד חשבון מתוך הנאה באמצעות סוגים שונים של משחקים.

משחקי חשבון בחינם

הורים שמעוניינים שהילדים שלהם יתחילו ללמוד חשבון מגיל צעיר יכולים להיעזר במשחקי חשבון. הרצון של הורים רבים לפתח אצל ילדיהם חשיבה מתמטית מגיל צעיר נענית על-ידי הופעתם של יותר ויותר משחקי חשבון ברשת ובחנויות. משחקי חשבון יכולים לסייע בהכנת הילד לבית הספר ולהרגיל אותו להבנת שפת החשבון מגיל צעיר. ישנם הרבה סוגים של משחקי חשבון.

חשוב לציין שניתן לשחק משחקי חשבון עם הילדים גם מבלי לקנות במיוחד משחקי חשבון. משחקי חשבון ניתן לבצע בכול מקום ובכול זמן. כיוון שהבסיס ללימודי חשבון הוא היכולת לספור הרי שההורים יכולים לגלות מגוון גדול של משחקי חשבון בחיי היום-יום. משחקי חשבון יכולים להיעשות בבית (לספור כפתורים כשלובשים חולצה, לספור ירקות בארוחה, לספור צעצועים ועוד ועוד) או בחוץ (לספור מדרגות בדרך החוצה, לספור עצים בשדרה וכולי.) עם מעט שימוש בדמיון ההורים יכולים למצוא הרבה משחקי חשבון מסביבם ולהשתעשע בהם עם הילד.

משחקי חשבון למכירה

משחקי חשבון אפשר גם למצוא באינטרנט, באתרים של משחקים בכלל ובאתרים שמוקדשים ל משחקי חשבון בפרט. משחקי חשבון שונים נועדו לפתח יכולות שונות אצל הילד. ישנם משחקי חשבון שנועדו לעודד ספירה ואחרים מתאימים לפיתוח חשיבה אנליטית בסיסית והבנת מושגים ראשוניים בעולם החשבון. בחנויות ניתן למצוא משחקי חשבון אחרים: משחקי קופסא מסוגים שונים. יש מקום להבדיל בין משחקי חשבון שמתיימרים להעניק לילד יכולות למיניהן אבל לא באמת עומדים במטרה לבין משחקי חשבון שפותחו על-ידי מומחים בתחום ושבאמת יכולים לסייע לילד לפתח את היכולות הבסיסיות בעולם החשבון. אם משחקי חשבון מוצעים חינם בבית או ברשת אין צורך לתהות יותר מדי על האיכות והיעילות שלהם. לעומת זאת משחקי חשבון שעולים כסף יש לקנות רק אם ניתן לסמוך על הידע המקצועי של המפתח שמבטיח את יעילות המשחק.

האם ארון קודש הוא רק קליפה, חפץ, חלק מהתפאורה של בית הכנסת? האם הוא כולו קודש, רק רוחניות וסוד שמרחף מעל ראשי המתפללים? התשובה היא שהוא גם וגם ולכן אף לא אחד מהדברים הללו.

ארון קודש הוא כולו חיצוניות. כשאר מתכננים ובונים ארון ברור לכל אחד ואחד החשיבות של העיצוב שלו. קשה לדמיין בית כנסת שיש בו ארון שנראה כמו ארון מטבח או ארון במחסן. החיצוניות של הארון הינה חשובה ביותר וכל בית כנסת שמכבד את עצמו – ואין בית כנסת שלא מכבד את עצמו – מקפיד על הצורה החיצונית של הארון. מהו ארון קודש? קליפה מפוארת שבתוכה מניחים את ספרי התורה.הוא נבנה מחומרים שבצירוף מקרים אחר הם היו מגיעים למטבחו של פלוני שבונה ארונות מטבח או לחדר ההמתנה של רופא שיניים פלמוני שהזמין שולחן חדש שעליו הוא יניח את המגזינים לממתינים. מדובר בחומר מעוצב ודבר מלבד חומר מעוצב שהרי אין טקס יהודי שבו מתיזים מים קדושים על הארון כדי לקדש אותו. כשבנייתו מסתיימת והוא ניצב בבית הכנסת הרי שהוא ערוך ומוכן למלא את תפקידו.

ארון קודש הוא כולו פנימיות. דווקא כיוון שברור לנו שלא החומר הוא זה שהופך אותו לקדוש, הרי שברור לנו שהמהות האמיתית של הארון איננה החומר שממנו הוא עשוי. למעשה בכל בית כנסת ניצב ארון קודש רוחני שאין בו ולו טיפה אחת של חומר. הוא קדוש כי איננו חפץ אנושי שנבנה על-ידי נגרים ושאר בעלי מקצוע. כשאנו מפנים את מבטינו אל כותל המזרח אנחנו לא מתפללים אל הארון הניצב שם, אנחנו מתפללים לכיוונו של ארון קודש רוחני שאין לו גוף וצורה. החפץ הבנוי מעץ ואבן או כל חומר שבו נעה שימוש בבנייתו איננו הארון שעליו אנחנו מדברים; הוא בהחלט קליפה, מקום מוגן עבור ספרי התורה. הוא לא יותר מארון הספרים שעליו מסודרים הסידורים והחומשים. כמוהו גם הוא רק ריהוט בבית הכנסת. הארון האמיתי הוא רוחני לחלוטין.

ארון קודש הוא גם חמרי וגם רוחני ואף אחד מהם גם יחד. הוא מהווה ביטוי של המחשבה היהודית העמוקה שבה תמיד החומר והרוח אינם נפרדים זה מזה למרות שהם גם רחוקים ת"ק פרסאות זה מזה. היהדות מסרבת בכל תוקף לתת מעמד קדוש לחומר שהרי היא מתנגדת לכל עבודה זרה שהופכת את העץ ואת האבן לאלוהים. אבל היהדות גם מתנגדת לקדושה שנוטשת את העולם הזה ודורשת מהיהודי להתקדש דווקא בתוך העולם החומרי. לכן אסור ליהודי להתאבד ולברוח מהעולם החומרי כיוון שאת הייעוד שלו הוא חייב להגשים בתוך החומר וממנו להתעלות אל מדרגות הקדושה. ארון קודש הוא בו זמנית החומר שממנו הוא נבנה והקדושה שהיהודי מעניק לו מבלי להיות רק אחד מהם ללא השני.

כיוון שהוא איננו חומר בלבד, הרי שאי-אפשר לראות בארון קליפה חומרית. כיוון שהוא איננו רוח בלבד, הרי שהארון איננו רוח ותו לא. ארון קודש מבטא את המתח העמוק הזה שקיים ביהדות בין החומר ובין הרוח; הוא מסמל את חיי האדם שהינם חומריים אבל שואפים אל הקדוש, אל המעל ואל המעבר.

מי שיצא למסע בעולמם של ארונות קודש יגלה אמת חשובה על עם ישראל. ארונות קודש מלמדים אותנו לקבל את השונה ולהבין שמאחורי הבדלים חיצוניים שיכולים להיות מאד משמעותיים מסתתר בסיס משותף שאותו חולקות כל הקהילות היהודיות בעולם.

האנתרופולוג הצרפתי החשוב קלוד לוי-שטראוס – שהיה גם הוא יהודי וצאצא למשפחת רבנים – הסביר שמתחת לצורות שנראות שונות מאד מסתתרות סטרוקטורות מחשבתיות עמוקות שרק מקבלות ביטויים שונים בצורות שונות. חשיבה סטרוקטורליסטית כזו היא מהותית כאשר נודדים בין ארון קודש אחד למשנהו בעולם היהודי.מי שאיננו יכול לצאת למסע פיזי בין בית כנסת אחד למשנהו, בין ערים וארצות, בין קהילות שונות ורחוקות על פני כדור הארץ, יוכל להסתפק במסע וירטואלי באינטרנט: לשוטט בין תמונות של ארונות קודש במקומות שונים בעולם ולהשוות אותם זה לזה. כך יכול כל אחד להצטרף למסע המרתק בין ארונות קודש ברחבי העולם.

על אף שיש ארונות קודש דומים זה לזה – ולעיתים אפילו כמעט זהים זה לזה – נדמה שקשה מאד למצוא שני ארונות קודש זהים באמת. מפתה לומר שכל ארון קודש הוא כמו פתית שלג שאין אחד שהוא זהה לאחר. מפתה עוד יותר לומר שכל ארון קודש הוא כמו אדם – גם אם הוא דומה לרעהו הוא שונה ממנו. אם אין זה העיצוב של הארון שמבדיל אותו מהאחרים הרי שהבגדים שלו – הפרוכת ושאר קישוטים – מבדילים ארון קודש אחד מרעהו. בימינו גם העיצוב עצמו של הארונות השונים מתחיל להציג הבדלים גדלים והולכים בין ארון אחד לארון שני. ניתן לומר בזהירות שבעבר היה מגוון מצומצם יותר של עיצובי ארונות קודש ואילו כיום קהילות שונות ברחבי הארץ ובעולם מרשות לעצמן ביטוי אישי רב יותר. עיצובים מודרניים תופסים את מקומו של העיצוב המסורתי וככל שהשנים חולפות, ארונות קודש נבדלים יותר ויותר זה מזה.

אבל מבט מעמיק מגלה שבסופו של דבר ההבדלים החיצוניים מסתירים אמת פשוטה שגם היא גלויה לעינו של המתבונן המעמיק: ארונות קודש בכל מקום הם בעלי מאפיינים – סטרוקטורות בלשונו של לוי-שטראוס – זהים. בכל ארון קודש, ולא משנה מה העיצוב שלו, שוכן לו ספר תורה. כל ארון קודש, ולא משנה עד כמה העיצוב שלו מודרני ונועז או שמרני וזהיר, הוא בעל דלתות שמאפשרות למתפלל לפתוח אותו לרווחה. כל ארון קודש, ולא משנה באיזה קהילה הוא שוכן, עומד בכותל הפונה אל ירושלים, אל מקום המקדש, אל קודש הקודשים. כל ההבדלים החיצוניים, כל העיצובים השונים, הם רק וריאציות על הנושא של ארון קודש. בסופו של דבר ארונות קודש בכל מקום שומרים על מכנה משותף עמוק ומשמעותי.

ניתן ללמוד מכך לקח חשוב. גם הבדלים חיצוניים משמעותיים ביותר הם משמעותיים רק לעין ולא למהות הדברים. השונות במראה בין ארון קודש אחד בקהילה מסוימת לבין ארון אחר בקהילה אחרת מסתירה את המשותף בין הקהילות. למעשה נוצרת כאן דיאלקטיקה מרתקת: ההבדלים מבטאים דווקא את הזהות. כל קהילה יכולה להיות שונה כיוון שבמהותה היא זהה לאחרות. כך אנחנו למדים לקבל את השונה: שונה מבחוץ אך כזה שחולק איתנו את אותה המהות מתחת להבדלים הנראים בעין.

לגור קרוב לעבודה

בתים בתל מונד נהנים מביקוש רב. אחת הסיבות העיקריות לפופולאריות של המקום היא בשל הקירבה למקום העבודה.
 
כל מי שמחפש בתים למכירה בתל מונד, יודע היטב כי הוא יכול למצוא עבודה סמוך למושב הפסטורלי. הוא אינו צריך להקריב את איכות חייו כדי לגור במקום תרבותי ואיכותי. אנשים רבים מרחיקים עד הצפון, לישובים חדשים וצעירים, כדי להיות חלק מאווירה תרבותית ונעימה. מצד שני, הם כך "מתחתנים" עם שגרה מתישה של נסיעות ארוכות ושעות בפקקים לכיוון המרכז. מי שלרוע מזלו, אין לו רכב צמוד, צריך להיעזר באוטובוסים, ואף גרוע מזה, ברכבת שלעיתים עובדת ולעיתים לא, תלוי במצב הרוח של אנשיה…אך רוב האנשים, בניגוד לרכבת, צריכים לבוא יום יום לעבודה, אם מתחשק להם ואם לא. כך, אנשים רבים מוצאים את חייהם מבוזבזים בתוך רכב, קופסת פח המשייטת לה בכבישים במהירות של עשרים קמ"ש, יחד עם כל עם ישראל. שעתיים של נסיעה הלוך, שעתיים חזור.

אז מדוע לא לחפש בתים בתל מונד ולעבוד באחת הערים הגדולות הנמצאות מסביב? מושב תל מונד סמוך לכמה ערים גדולות. האחת היא כפר סבא, שממשיכה להתפתח ולגדול בקצב מואץ ולאט לאט מסתמנת כעיר הגדולה והמשגשגת של אזור השרון. אזור התעשייה של המקום ממשיך לגדול ולהציע עוד מקומות עבודה. לא רחוק מאזור התעשייה, ישנו אזור תעשיה נוסף, עתיר ידע.

לצד כפר סבא, אפשר למצוא את רעננה והוד השרון. בהוד השרון ישנו אזור תעשיה מרכזי, אשר מהווה מקום עלייה רגל לחברות היי טק שונות. גם רעננה מציעה אזור תעשייה תוסס. בנוסף אליהן, נתניה מציעה מקומות עבודה, רבים מהם נמצאים באזור התעשייה פולג. באזור זה יושבות גם כמה חברות תוכנה והיי-טק.

תל מונד סמוכה לכל הערים האלו. המרחק הקצר הוא אידיאלי לכל אבא או אמא שרוצים לעבוד יחסית מעט שעות, סמוך לבית. כך, במקום לבלות זמן שעתיים בפקקים, הם מבלים יותר זמן עם ילדיהם. שלא לדבר על עניין הדלק, שניתן לחסוך בעלויותיו. לאור התחזיות ה"וורודות" הצופות לנו ליטר בתשעה שקלים, לא נותר אלא לחפש מקום עבודה סמוך למקום מגורינו.

לסיכום, נדלן בעיניי אנשים רבים אומר שהם צריכים לחפש דירה מרוחקת בצפון או בדרום, ולהשתעבד לחיי עבדות. אך אנשים רבים שוכחים מאזור השרון הירוק ומשפע הזדמנויות נדלן שהוא מציע. נדלן בשרון משמעו איכות חיים, קרבה לטבע, לילדים, לאדמה – ולא פחות חשוב, לעבודה.