בישראל, גירושין ונישואין נערכים לפי הדין הדתי. למעשה, במדינת ישראל יש הסדר ייחודי בכל הנוגע לגירושין ונישואין, לעומת מדינות אחרות. אם ברוב המדינות, נישואין נערכים באמצעות פנייה לעירייה וכיו"ב, הרי שבארץ, היכולת להינשא תלויה בדת שאליה בני הזוג משתייכים. כאשר מדובר בבני זוג יהודים, אזי הם יכולים להינשא בישראל לפי דין תורה. בהתאם, כאשר הם מבקשים להתגרש, עליהם להגיש תביעה לבית הדין הרבני. קיים עולם שלם של סמכויות ופרוצדורות הנוגעות להליכי גירושין בישראל, דבר שנובע מהכפפת הדין הדתי על דיני האישות בישראל.
במאמר זה נעסוק בגירושין בישראל. נסקור את הליך הגירושין, נסביר מהי תביעת גירושין ומהם ההליכים הנלווים להליך גירושין (כגון – שלום בית, כתובה וכיו"ב). נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עו"ד גירושין.
גירושין בישראל:
עוד טרם הקמת המדינה, בתקופת המנדט, נקבע ב-"דבר המלך במועצתו", כי העדות הדתיות תהיינה זכאיות לסמכות בלעדית לשפוט בענייני אישות. כך חל הדין על יהודים, על מוסלמים וגם על נוצרים תושבי ישראל. זהו גם המצב היום, אך לצד זאת, בתחילת שנות החמישים חוקק בישראל חוק שיפוט בתי הדין הרבניים. החוק הזה קובע כי בענייני נישואין וגירושין, תהיה הסמכות בידי בית הדין הרבני בלבד, וכן כי נישואין וגירושין בין יהודים בישראל, ייערכו לפי דין תורה.
בהתאם, כאשר בני זוג יהודים רוצים להתחתן, הם ייעשו כן לפי הדין הדתי–עברי. למשל – זוגות שהם כהן וגרושה, אינם יכולים להינשא בישראל. גם זוגות מעורבים מבחינה דתית (כמו יהודי ונוצרייה) אינם יכולים להינשא בישראל, אלא אם אחד מהם ממיר את דתו.
לצד זאת, כאשר בני זוג רוצים להתגרש, הרי שאז עליהם להגיש תביעת גירושין. כאן, יש לבני הזוג שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא להגיש תביעת גירושין בהסכמה, ואז כל מה שנותר לבני הזוג הוא להגיש תביעה לאישור הסכם גירושין, כאשר בהמשך בית הדין יורה על מתן גט וסידור גט. במידה ואין בין בני הזוג הסכמה, הרי שאז יש להגיש תביעה לגירושין.
תביעה לגירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. מבקש הגירושין צריך להוכיח את תביעתו ובהתאם להוכיח את קיומה של עילת גירושין מבין עילות הגירושין שקבועות בדין הדתי, כגון: בגידה, עקרות, אי סיפוק מיני, מעשה כיעור והדוגמאות עוד רבות. במידה והוכחה עילת הגירושין, יורה בית הדין על גירושין.
סמכויות שיפוט:
כאמור, לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית לשפוט בתיקי גירושין. מנגד, לבית המשפט לענייני משפחה, יש סמכות לעסוק בכל דבר הנוגע לענייני משפחה, למעט נישואין וגירושין.
חשוב להעיר כי בית הדין מוסמך גם לעסוק בתביעות נלוות לגירושין, כסמכות מקבילה, למשל – בתיקי מזונות. לצד זאת, לבית הדין יש גם סמכות בלעדית לעסוק בתביעות כתובה ושלום בית, שכן אלו תביעות שנגזרות מתביעת גירושין. נוסיף כי לבית הדין יש סמכות לעסוק בתביעות נלוות נוספות (כגון רכוש משותף, משמורת), רק אם מוגשת תביעת גירושין שכורכת עמה את כל הנושאים הללו.
תביעת שלום בית:
שלום בית היא תביעה שמטרתה להביא את בני הזוג לשלום בית. במסגרת התביעה הזו, תיקבע תקופת מבחן שבה בני הזוג ינסו לשפר את יחסיהם. חשוב להעיר כי אם תביעת שלום בית מתקבלת, אזי ניתן גם צו למדור, שמכוחו בני הזוג ימשיכו להתגורר יחדיו. יצוין שתביעות שלום בית, לא פעם מוגשות כדי לעכב את הליך הגירושין וכן כדי למנוע הוצאה מהבית. מנגד, לעיתים מוגשת תביעת שלום בית, כדי להביא באמת לשיפור היחסים.
תביעת כתובה:
כאשר בני זוג יהודים מתחתנים, אזי הבעל חותם על שטר כתובה. שטר כתובה הוא למעשה שטר קניין, שבו הבעל מבטיח תשלום כספי להבטחת קיומה הכלכלי של האישה בעת גירושין. בהתאם, אם בני הזוג מתגרשים, הרי שאז עשוי הבעל להיות מחויב בסכום הכתובה. לשם כך יש להגיש תביעת כתובה. לא פעם, גברים נוקבים בסכומים גבוהים מאוד בסכום הכתובה, כאשר הם לא בהכרח מודעים לזה שבסופו של יום, הם יכולים להיות חייבים בסכום הכתובה. לכן כדאי להימנע מכך.
לסיכום:
במאמר זה עסקנו בתיקי גירושין ובהליכים הנלווים לגירושין. כמו כן, הסברנו מהן סמכויותיהן של ערכאות השיפוט בתחום הגירושין ונישואין. הסברנו מהי הסמכות של בית הדין הרבני מול ביהמ"ש לענייני משפחה. בנוסף, הסברנו מה כוללת תביעת גירושין, וכן מהן תביעות שלום בית וכתובה, שהן נגזרות של הליך גירושין.