ללכת מהבית אל מסעדת הסושי הסמוכה לא נראה כמו מסע ארוך במיוחד. לא צריך לחצות מרחקים גדולים, להתגבר על סכנות, לחצות אוקיינוסים וימים, לטפס על הרים, לגבור על מכשולים, לעמוד בסופות ולשרוד סערות, לבלות זוגות של נעליים ולשחוק עד דק את מעיל המסעות. אבל ההליכה הקלה אל המסעדה הסמוכה ואכילת מנת סושי טעימה היא בעצם סיפור מסע: המסע של המאכל האקזוטי המיוחד הזה אלינו והמסע שלנו אליו.
סושי שכן לו בתרבות רחוקה, בארץ רחוקה, בזמן רחוק. היה אפשר להתחיל את הסיפור עם היו היה פעם סושי, בארץ רחוקה מאד, לפני שנים רבות מאד.
המאכל המיוחד הזה שהיפנים כל-כך אוהבים לא היה יכול להישאר רק בגבולות של האי הגדול המוקף בים ובדרך לא דרך הוא חצה ימים ויבשות והתפשט ברחבי העולם כולו. סושי זכה להצלחה כבירה מחוץ לגבולות של יפן והיום כבר אפשר למצוא אותו כמעט בכל עיר גדולה בעולם וגם בהרבה ערים קטנות. המאכל היפני עשה את דרכו החוצה מהתרבות היפנית וחדר אל תרבויות רבות אחרות כשהוא חוצה לא רק מרחקים שנמדדים בקילומטרים אלא גם פערים תרבותיים, הבדלים בטעם ובתרבות האוכל עד שהוא מצא לעצמו בית ברחבי העולם כולו.
כמו כל סיפור מסע, ההצלחה של המסע של המאכל היפני אל התרבות המערבית היא תוצאה של תנאים מסוימים שבזכותם המסע הצליח. לעיתים, למרות התעוזה של הנוסעים ולמרות המאמצים שהם משקיעים המסע נכשל כי תנאי מזג האוויר אינם מתאימים או כי לנוסעים אין את הכלים להצליח. סושי הצליח במסעו למערב כיוון שהתנאים התאימו למסע: התרבויות היום פתוחות יותר לטעמים אחרים ולדברים שמגיעים מארצות רחוקות. כמו כן הטרנד הדיאטטי והטרנד הבריאותי סחפו את המערב ומנת סושי מצייתת לכללים הבריאות והדיאטה ולכן היא התאימה בדיוק לצרכים של צרכני האוכל במערב. העלייה בביקוש למזון מהיר סייעה גם היא להתפשטות של מסעדות סושי ברחבי העולם במקומות שבהם אנשים ביקשו לאכול ברחוב, במהירות ובזול.
גם עלינו היה לחצות את המרחק שהפריד בינינו לבין המאכל היפני. המרחק שהפריד בינינו היה לא פשוט כיוון שתמיד קשה לאנשים מתרבות אחת להתרגל לטעמים של תרבות אחרת. סושי מבוסס על תפישת עולם לא מערבית והוא נולד בעולם של טעמים שרבים מהם לא היו מוכרים לחך המערבי. למרות המרחק הגדול אנשים רבים למדו לאהוב סושי והפיצו את הטעם הזה בתוך התרבות שלהם ובמקומות שבהם הם התגוררו. לא מדובר במעשה של מה בכך כיוון שישנם הרבה מאכלים שלא הצליחו לחצות את מחסום הטעם וההעדפות התרבותיות.
איזה מסע קדם לשני? האם המסע שלנו שהביא אותנו להכיר ולאהוב סושי הוא המסע הראשון? ואולי דווקא מסעה של מנת סושי מיפן אלינו הוא זה שקדם? ואולי מדובר בסיפור של מסע כפול, שלנו אל עבר יפן ושל הארץ הרחוקה אלינו עד שנפגשנו זה עם זה באמצע הדרך בדיוק כמו בכל סיפור אהבה ראוי לשמו. אם זו האמת יהיה עלינו לכתוב מחדש את הסיפור לא כסיפור מסע אלא כסיפור אהבה.
ואולי כל סיפור מסע הוא סיפור אהבה וכל סיפור אהבה הוא סיפור מסע?