המונח "נישואין אזרחיים" ידוע לרבים מאזרחי ישראל. הוא עולה תכופות בתקופות בחירות, כחלק ממצע בחירות של מפלגות רבות, וכן זהו מונח שעולה רבות בשיח הישראלי. מהם נישואין אזרחיים בעצם? אם נשיב בפשטות, אלה נישואין שנערכים לפי הדין האזרחי ולא לפי דין דתי. אלא מה? בישראל, נישואין וגירושין יכולים להיערך רק על פי הדין הדתי שחל על בני הזוג. מכאן עולה השאלה האם בכלל ניתן לקיים נישואין אזרחיים בישראל? התשובה הקצרה היא לא. התשובה המלאה – "זה מורכב". מדוע זה מורכב? על כך נשיב במאמר שלפניכם, שבמסגרתו נסביר מה הדין בישראל לגבי נישואין וגירושין, מהם בעצם נישואין אזרחיים, והאם בכלל אפשר ליישם אותם בישראל. את כל זאת נעשה כדי להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך נדגיש כי המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
נישואין וגירושין בישראל
בישראל, נישואין וגירושין נערכים לפי הדין הדתי שחל עליהם. כלומר, יהודים יכולים להינשא רק ליהודים, מוסלמים רק למוסלמים וכו'. העובדה שהדין הדתי הוא השולט בתחום דיני האישות, הנישואין והגירושין, בעצם מונעת מזוגות רבים להינשא על פי הדין הדתי. למשל, יהודי לא יכול להתחתן עם נוצרייה, אלא לפי הדין הדתי, ולכן על האישה להתגייר. גם כהן וגרושה, אינם יכולים להינשא, משום שהם מנועים מכך לפי הדין הדתי–עברי.
מכאן, שישנם זוגות שמנועים מלהינשא במדינת ישראל, מטעמים משפטיים. כמו כן, ישנם זוגות שמעדיפים להימנע מלהינשא לפי הדין הדתי, מטעמי אידאולוגיה. מכאן עולה השאלה: האם אפשר להינשא בנישואין אזרחיים? כאמור, בישראל אין חקיקה שמאפשרת נישואין אזרחיים. עם זאת, ניתן להינשא במדינה זרה, ואז להירשם במדינת ישראל כנשואים. על כך, בחלק הבא.
נישואין אזרחיים – במדינה זרה:
כאמור, זוגות רשאים להינשא במדינה זרה. ישראלים רבים עושים זאת בקפריסין, צ'כיה ואף ארה"ב או קנדה. האפשרות קיימת, כלומר – ניגשים למדינה זרה, נישאים במדינה הזרה. אחר כך, בעת החזרה ארצה, נרשמים במשרד הפנים בתור זוג נשוי. במקרים כאלה, על פי פסיקת בית המשפט העליון, יש להכיר בנישואין, והרישום במשרד הפנים אפשרי. כך לכאורה עוקפים את הדין הדתי. עם זאת, כאשר רוצים להתגרש, עולה שאלה אחרת, ועל כך בחלק הבא.
גירושין מנישואין אזרחיים:
אם זוג שנישא במדינה זרה ונרשם בישראל כזוג נשוי, מעוניין להתגרש, אזי יש שתי אפשרויות. אם מדובר בזוג יהודים, שלא הייתה להם מניעה מלכתחילה מלהינשא, הרי שאז יהיה עליהם להתגרש בבית הדין הרבני. לעומת זאת, אם מדובר בזוג שהיה מנוע מלהינשא, עליו להגיש תביעה להתרת נישואין, בבית המשפט לענייני משפחה. האחרון יקבל חוות דעת מבתי הדין הדתיים הרלוונטיים לבני הזוג, כדי לוודא שאין מניעה מלהינשא ולהתגרש. במידה ויש מניעה, הרי שאז יינתן פסק דין להתרת נישואין.
ברית זוגיות:
ישנה אפשרות נוספת שרצינו להזכיר לקראת סיום המאמר והיא ברית זוגיות. בשנת 2010 חוקק בישראל חוק ברית הזוגיות לחסרי דת. לכאורה זהו חוק משמעותי, שמקנה אפשרות להינשא בנישואין אזרחיים. עם זאת, החוק אינו אפקטיבי, משום שהוא חל רק על חסרי דת, שמהווים רק כמה עשרות אלפי ישראלים בכל מדינת ישראל. במילים אחרות, הוא חל רק על אנשים שאין להם דת מוכרת (לא יהודים, לא נוצרים, לא מוסלמים, לא דרוזים וכיו"ב). כך שתיאורטית, חוק ברית הזוגיות הוא חוק שיכול היה לשנות לחלוטין את התמונה, משום שהוא לא נוקט במונח נישואין וגירושין (שהם מונחים דתיים), אך בפועל הוא לא חל על כל אזרחי ישראל, אלא רק על חסרי דת.
לסיכום:
במאמר זה עסקנו בנישואין אזרחיים. הסברנו שבישראל, נישואין וגירושין נערכים לפי הדין הדתי–אישי שחל על בני הזוג. בהתאם, יהודים יכולים להינשא ליהודים, ומוסלמים למוסלמים. לצד זאת, הסברנו כי הכפפת הדין הדתי על נישואין וגירושין, מביאה לכך שישנם אנשים שלא יכולים להינשא בשל מגוון סיבות. הדבר מביא זוגות רבים, גם מטעמים אידאולוגיים, לחפש פתרונות אחרים לנישואין. הפתרון הוא נישואין אזרחיים, שלמעשה לא מוכרים במדינת ישראל, אבל הם אפשריים אם הנישואין נערכים במדינה זרה. בנוסף, הסברנו מה הפרוצדורה לכך, וכן מה הדין אם זוג שנישא במדינה זרה, רוצה להתגרש. לסיום גם הסברנו מהו חוק ברית הזוגיות. את המאמר נסיים בהמלצה חמה – להיעזר בעורך דין דיני משפחה.