טקס נישואין הוא בין טקסי החיברות המרכזיים בכל חברה אנושית. בחברה המערבית, שהיא בדרך כלל מונוגמית, זהו טקס המסמן שייכות בין גבר לאישה (בדרך כלל), ההופך שני אנשים ליחידה משפחתית. טקס הנישואין עבר עם הדורות שינויים רבים בתוכנו, בגיל המשתתפים, במתכונתו, אבל הרעיון עצמו, הטקס וסמליותו נשארו במהותם זהים.
עם השנים השתנה מעמד האישה והיא משחקת תפקיד זהה לגבר בבחירת בן או בת הזוג. אין מדובר כבר בילדות שהופכות לרכוש בעליהן, אחרי שהיו רכוש אביהן, אלא בנשים הבוחרות בחירה עצמאית. מניעי הזוג לקיום הטקס השתנו, הטקס, כמו החברה כולה, נהייתה דתית פחות. החתונה, ככל שמדובר באנשים שאינם דתיים, כבר אינה נעשית כדי לא לחיות בחטא. ככל שהחברה שמרנית פחות, בני זוג יכולים לחיות יחד שנים רבות וגם לנצח ללא חתונה.
כמו טקס הנישואים, כך גם סיום הנישואים, הגירושין. הגירושין נעשו זמינים יותר ושכיחים יותר. ככל שבני הזוג מבוססים יותר ובעלי יכולת כלכלית לעמוד בפני עצמם, כך עולה אחוז הגירושין. ילדים רבים ובעיקר ילדות גדלו על אגדות ילדים שבהן נפגשו הנסיך והנסיכה ולאחר הנשיקה, הם חיו באושר ועושר. ילדים אלה מתחילת המאה ה-20 ועד סופה, גדלו במחשבה שנישואים הם הסוף הטוב של הסיפור. ברגע שהושגה המטרה להיות נשוי, מכאן והלאה הכל כבר "יזרום בעצמו". את "יזרום בעצמו" דמיין כל אחד באופן אישי על פי חוויות קודמות, אבל הרעיון בבסיס היה שאין צורך להתאמץ, וכמובן שאין מה לדבר על קשיים או בעיות למינהן.
בסוף המאה ה-20 וגם קצת לפני, כבר היה ברור שהתפיסה הזו אינה עומדת במבחן המציאות. הבעיות עלו על פני השטח, הגירושין נהיו נפוצים הרבה יותר וההכרה ששום דבר אינו "זורם מעצמו" התחילה לחלחל.
ככל שאנחנו מתקדמים במאה ה-21, קיימת מגמה של עליה בשיעור הגירושין. המתחתנים היום הם ילידי סוף המאה ה-20. אולם, אין המדובר בתהליך כלכלי בלבד, אלא בהשפעת תהליכים רבים המתקיימים במקביל. החיים הולכים ונעשים מהירים, תרבות הצריכה פונה לסיפוק מיידי של הצרכים, משחקי המחשב, הטלויזיה, התקשורת, כל אלו משפיעים על תודעה שטוחה. על מסרים קצרים וקליטים, על חוסר הבנה של מציאות מורכבת. מי שרוצה להתעמק בנושא, חייב לעשות זאת באופן אקטיבי, והוא יהיה בודד במערכה, כשמסביבו פיתויים רבים בכל השכבות האפשריות הקוראים לפתרונות מהירים. אם בעבר, במאה ה-20 השיח הציבורי היה בנוגע לאידיאלים ורעיונות, ספרות משפיעה, זרמים בפסיכולוגיה, פילוסופיה, פוליטיקה, היום הכל התכווץ ונעשה שטוח, הראייה דיכוטומית – טוב או רע, וברגע שנכנסים לפרטים הקטנים אנשים לרוב, מאבדים עניין. לאווירה הזו יש השלכה גם על חיינו הפרטיים. חיי הנישואים מחייבים עבודה, מאמץ, התפשרות, כניסה לפרטים הקטנים. מי שאינו רגיל לדחיית סיפוקים, לא יוכל לשרוד אותם. מי שמצפה לעושר ואושר, לא יוכל לשרוד אותם. מי ששואב את עולמו התרבותי מתכניות ריאליטי שבהן אנשים מצופים להתחרות אחד בשני ואין שום עבודת צוות, ערכים קבוצתיים, יכולת לוותר על הרצון הפרטי כדי לאפשר לאנשים אחרים להשיג את מטרותיהם, לא יוכל לשרוד נישואים.