שנות האלפיים כאן. אנחנו בעתיד. אבל מה חלקינו באמת יודעים על תפילין? כמובן שרוב הגברים הישראלים הניחו תפילין בחייהם. אצל חלק מהגברים זהו מנהג יומיומי, אצל חלק אחר מנהג פחות תדיר וחלק אפילו מניחים תפילין פעם בכמה שנים כאשר החרדים התורנים משכנעים אותם לכך במדרחוב או במרכז קניות כלשהו.
אצל נשים כמובן שהסיפור הוא שונה. נשים לרוב לא מניחות תפילין ולכן הידע שלהן בנושא מוגבל יותר. כמובן שככל שהאישה רחוקה יותר מהעולם הדתי כך הידע שלה לגבי תפילין מצטמצם. סביר מאוד להניח שישנן לא מעט נשים חילוניות בישראל שאין להן שום ידע על תפילין חוץ מהמראה הכללי שלהן והעובדות שהן קשורות לדת ומיועדות לשימושם של גברים.
ישנם הרבה אנשים בישראל שיזדעזעו לשמוע על כל ישראלי או ישראלית שלא יודע דבר וחצי דבר על נושא משמעותי כל כך בדת היהודית, אבל האם זה באמת כל כך מפתיע? האם אפשר באמת לצפות מאישה, אפילו אם היא לא רחוקה מאוד מהעולם הדתי אך בכל זאת חייה אורח חיים חילוני, לרצות לדעת משהו על תפילין?
אין סיבה בעצם שלא. ישנם לא מעט דברים בדת היהודית ובהרבה דתות אחרות שרק הגברים או הנשים עושים. ישנה הפרדה פיזית בין הגבר לאישה, למשל בבתי כנסת, הפרדה בתפיסה הרוחנית של נשים וגברים לגבי הדת והתפקיד של כל אחד מהם בעולם, כלפי האל וכלפי הסביבה.
אז למה שתפילין יהיה משהו מיוחד? גברים לא מדליקים נרות שבת ונשים לא מניחות תפילין; מבחינה דתית ומבחינה הגיונית אין כל פגם בזה, אבל בכל זה ייתכן שאם ייעשה סקר רחוב לגבי הידע של גברים חילונים על מהות הדלקת הנרות הוא יתגלה כרחב יותר מאשר ידע הנשים על תפילין. להרבה נשים קשה לשמוע על אי שוויון, על כך שתפילין מיועדות בעיקר לגברים ולא לנשים וגם אם ייתכן שהאי שוויון מוצדק, מתפתח כעס שגורם אי רצון לדעת לחקור או לחשוב על הנושא. ללא מעט נשים ישנה תפיסה שהדת כשלעצמה עושה עוול לנשים ולכן כל מה שקשור בה ובטח מעשה כמו הנחת תפילין הוא פסול. יתר על כן, סביר להניח שאילו ניגשה אותה אישה חילונית לאחד מאותם דתיים חרדים שעומדים מחוץ לסופרמרקט עם תפילין והייתה מבקשת להניח סביר שלא הייתה מקבלת תשובה חיובית.
אולי זוהי גם מהות העניין. אולי העובדה שהתפילין זה משהו שנמצא גם ברחובות ולא רק בביתם של הדתיים או בבתי הכנסת שלהם הוא זה שהופך אותן למשמעותיות יותר מהדלקת נרות שבת. והרי כאשר דתיים רוצים הפרדה בין גברים לנשים באוטובוסים אז כמובן שהציבור החילוני מתנגד, אבל האם זה משנה לו כאשר ההפרדה כבר קיימת בקווים בהם נוסעים רק דתיים? כמובן שלא, מה שאנחנו לא רואים לא מפריע לנו ותפילין כמו מזוזות אנחנו רואים. בניגוד למזוזות ישנה הפרדה: זאת לא נשיקה קטנה ליד שנגעה במזוזה אלא עניין שדורש זמן ועוצר את מה שעשינו באותו הרגע וכמובן לא מיועד לציבור הנשי. כיצד ניתן אם כן לחבר בין נשים ובין מצוות תפילין? האם זה בכלל אפשרי?