דמיינו סיטואציה שבה אתם מגיעים לבית שלכם. השכן שאתם מסוכסכים איתו, מאיים עליכם או זורק עליכם חפץ או תוקף אתכם באלימות. לחילופין, דמיינו סיטואציה שאתם מגיעים לבית ואתם מותקפים על ידי אחיכם, שנוהג בצורה אלימה פיזית ומילולית. שתי הסיטואציות שתיארנו, אינן פרי דמיון, אלא סיטואציות אמיתיות מהחיים, שלצערנו מתרחשות לעיתים קרובות. כך, לא פעם, אדם מן היישוב מוצא את עצמו פונה לבית המשפט, בבקשה לצו הרחקה, בגין הטרדה, אלימות ופגיעה בשגרת החיים. אגב, שתי הסיטואציות שהצגנו, משקפות מקרים שבהם יש צורך להוציא צו הרחקה, אך מכוח חוקים שונים (שעליהם נרחיב במאמר שלהלן). נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך אין במאמר כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
מהו צו הרחקה?
צו הרחקה כשמו כן הוא, צו שנועד להרחיק אדם אחד מאדם אחר. המטרה של צו הרחקה, היא בעצם להקפיא מצב בין צדדים ניצים, בין אם מדובר בבני משפחה ובין אם מדובר בשכנים או צדדים אחרים. ככלל, צו הרחקה הוא צו זמני, והוא יכול להיות מוארך מפעם לפעם, אך עדיין מדובר בסעד זמני, שהוא לרוב נלווה להגשת תלונה במשטרה, או הגשה של תביעה אזרחית. כפי שנתאר בחלק הבא, בישראל ישנם שני חוקים שנועדו לאפשר הוצאת צו הרחקה.
החקיקה הרלוונטית לצווי הרחקה:
במדינת ישראל, קיימת חקיקה הנוגעת להוצאת צווי הרחקה. מדובר בשני חוקים. הראשון הוא חוק שנוגע ליחסי משפחה, שנקרא – החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991 (החוק למניעת אלימות במשפחה"). החוק השני נוגע ליחסים בין אנשים שאינם בני משפחה (למשל – שכנים). החוק הזה נקרא החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב–2001 (להלן: "החוק למניעת הטרדה מאיימת").
צו הרחקה לפי החוק למניעת הטרדה:
בחוק זה ניתן לעתור להוצאת צו הרחקה כלפי אדם שהוא לא בן משפחה. כדי ליהנות מצו הרחקה, יש להוכיח כי האדם שנגדו מבוקש הצו, הטריד, בלש, תקף, איים וכיו"ב. כמו כן, לבית המשפט, לאחר שמיעת הצדדים, או שמיעת צד אחד (למשל, אם הצד הנוסף לא מתייצב לדיון), יש סמכות להורות על צו הרחקה, על הטלת ערובה כספית ואף על תפיסת כלי נשק. לרוב, צו הרחקה יינתן לתקופה של 3 חודשים, עם הארכה לתקופה של עד שנתיים, במקרים חריגים.
צו הרחקה לפי החוק למניעת אלימות:
החוק הזה נועד להוצאת צווי הרחקה נגד בני משפחה, למשל – בסכסוכים בין אחים או הורים שמתגוררים יחדיו תחת אותה קורת גג. למעשה, התנאים לקבלת צו למניעת אלימות במשפחה, זהים לתנאים הנדרשים בהוצאת צו הרחקה לפי החוק למניעת אלימות. אגב, מטרת החוק הייתה לסייע לבני משפחה וחסרי ישע, לרבות ילדים ונשים שסובלים מאלימות במשפחה, אך ההגדרה של קרוב משפחה לפי החוק היא רחבה וכוללת כמעט כל סוג כמעט של בן משפחה.
הפרה של צו הרחקה:
מעבר לעובדה שבתי המשפט מוסמכים במסגרת דיון על צו הרחקה, להורות על תפיסת נשק, הפקדה כספית ואף לחייב בהוצאות משפט, הרי שהפרה של צו הרחקה היא למעשה עבירה פלילית. אגב, הסכמה של מי שיש לטובתו צו, לא מהווה טענת הגנה לפי החקיקה הקיימת. כמו כן, הפרה של צו הרחקה מהווה עבירה לפי סעיף 278 לחוק העונשין, התשל"ז–1977. הסעיף הזה קובע כי הפרה של צו הרחקה או צו שיפוטי, היא עבירה בת שנתיים מאסר. במקרים חריגים, ניתן גם להעניש את המפר בארבע שנות מאסר. לכן, יש להימנע ולהיזהר מהפרה של צווי הרחקה.
לסיכום:
במאמר זה עסקנו בצווי הרחקה בהתאם לחקיקה הישראלית. הסברנו על התנאים להוצאת צו הרחקה. הסברנו על החוק למניעת אלימות במשפחה, שמותאם ליחסי משפחה. כמו כן, הסברנו מה הדין לגבי הוצאת צווי הרחקה מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת, שנועד ליחסים בין צדדים שאינם קרובי משפחה, כגון שכנים. בנוסף, תיארנו במאמר גם את הדין לגבי הפרה של צווי הרחקה. את המאמר נסיים בהמלצה חמה, לפנות אל עורך דין בעל ידע וניסיון בעת הצורך.