מזונות אישה

הנטייה של רבים היא להניח כי בעת גירושין, בני הזוג צריכים להסדיר את שאלת מזונות הילדים שלהם, שהינה שאלה קריטית מאוד, שלא פעם גוררת בני זוג להליכים משפטיים. מנגד, מזונות, הם לא רק מזונות ילדים, משום שגם אישה עשויה לעיתים להיות זכאית למזונותיה. כלומר – אל תאמרו רק "מזונות ילדים", אלא גם "מזונות אישה".

במאמר זה נעסוק במזונות באופן כללי, נסביר מהם מזונות ילדים, מהם מזונות אישה, ומה חשוב לדעת על תביעות למזונות. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר איננו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי, אצל עורך דין גירושין בעל ניסיון.

מהם מזונות?

מזונות (מהמילה "לזון") הם תשלום קבוע שמשולם לרוב על ידי אבי הילדים, לטובת הבטחת קיומם הכלכלי במידה והאב אינו מתגורר עמם תחת אותה קורת גג. חשוב לשים לב כי מזונות מגיעים תמיד עם "מדור", כלומר האב יחויב במזונות ילדיו לצד דמי מדור, שתכליתם להבטיח את כיסוי הוצאות הדיור של הילדים (כאשר הם מתגוררים עם אימם). בישראל, החובה לשאת במזונות היא חובה דתית, שכן דיני הנישואין והגירושין כפופים לדין הדתי–אישי.

כמו כן, מזונות ילדים מתחלקים למזונות מדין חובה ומזונות מדין צדקה. מזונות מדין חובה כוללים את ההוצאות הבסיסיות הנדרשות לגידול השוטף של הילדים, כאשר עד גיל 6 המזונות כולם הם מדין חובה, ולאחר מכן ישנה חלוקה בין מזונות מדין חובה, למזונות מדין צדקה. נסביר – מזונות מדין צדקה הם מזונות נלווים, שלא מכסים את ההוצאות הבסיסיות. בכל הנוגע למזונות מדין חובה, החובה המוטלת על האב לשאת בהם, היא אבסולוטית.

סמכויות השפיטה בהליכי מזונות?

בישראל, תביעות לגירושין מוגשות לבית הדין הרבני, אשר יש לו סמכות בלעדית לעסוק בהן. בנוסף, לבית הדין הרבני יש סמכות מקבילה לעסוק בתביעות למזונות. מצד שני, בישראל ישנו גם בית המשפט לענייני משפחה. האחרון מוסמך לעסוק בכל התביעות הנוגעות לגירושין, למעט – תביעות לגירושין עצמם, שכאמור יכולות להתברר בבית הדין הדתי. כלומר, המגיש תביעת מזונות, יכול להגיש תביעה לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, וכך גם לגבי מזונות אישה.

מזונות אישה

הדין הדתי, מטיל על הבעל חובה לזון גם את אשתו, משום שבימי קדם, בעל שהיה עוזב את האישה, למעשה עזב אישה שתלויה בו כלכלית לחלוטין. לכן חלה אז חובה לשאת במזונות אישה, וכן הכתובה שנועדה לסייע לאישה שבעלה עזב אותה. אך בימינו המציאות שונה, שכן לא פעם אין באמת פערי שכר משמעותיים בין הבעל לאישה, וברוב המקרים לא קיימות סיטואציות של תלות מוחלטת של האישה בבעל.

מכאן, מזונות אישה משולמים כאשר אכן קיימת תלות מוכחת זו. מנגד, מזונות אישה הם לא אבסולוטיים, והם משולמים – אם הם אכן נפסקים – עד לגירושין עצמם. כמו כן, להבדיל ממזונות ילדים (שנדיר מאוד לשלול, ורק במקרים של "בן מורד" שמסרב להיות בקשר עם אביו), אישה יכולה לאבד את מזונותיה במקרים רבים. למשל, אישה שבגדה בבעלה לא תהיה זכאית למזונות, וגם אישה שנהגה בצורה שפגעה בנישואין והביאה בעצמה לגירושין, לא בהכרח תהיה זכאית למזונותיה.

בהקשר זה חשוב להזכיר גם את תביעת הכתובה. תביעת כתובה יכולה להתברר רק בבית הדין הרבני, כאשר אישה יכולה להיות זכאית לסכום הכתובה, אך גם לאבד את הזכאות, במקרים שבהם מוכחת התנהלות חמורה, ואף בגידה בבעלה.

אגב, זכאות למזונות אישה, יש גם באסלאם, ובתי דין שרעים יכולים לפסוק מזונות בין מוסלמים. יצוין שמזונות אישה לא משולמים רטרואקטיבית, אלא רק מרגע הגשת התביעה למזונות אישה.

מה חשוב לצרף לתביעת מזונות?

רצוי להיות מיוצג על ידי עורך דין גירושין, כאשר לרוב בתביעות למזונות אישה וילדים, יש לצרף אסמכתאות על הכנסה והוצאות, כדי להציג לערכאה השיפוטית תמונה כלכלית מלאה. כך גם לגבי מי שמתגונן מפני תביעה למזונות.

לסיכום:

במאמר זה עסקנו במזונות. הסברנו מהם מזונות ילדים, וכן מהם מזונות אישה. הסברנו את ההבדלים בין סוגי המזונות, וכן את סוגי ההליכים המשפטיים. זאת ועוד, סקרנו את סמכויות השיפוט בתביעות למזונות, בין אם מזונות אישה ובין אם מזונות ילדים. בנוסף, הצגנו סקירה על מזונות אישה, וגם הסברנו כי במזונות אישה, הזכאות היא עד לגירושין, להבדיל ממזונות ילדים – כאשר שם הזכאות היא לפחות עד גיל 18, ובנוסף מזונות ילדים הם אבסולוטיים, להבדיל ממזונות אישה. את המאמר נסיים בהמלצה חמה, להיעזר בעורך דין משפחה בעל ניסיון בעת הצורך.