כאשר בני זוג מתגרשים, אחת הסוגיות הקשות ביותר היא חלוקת הרכוש המשותף. לעיתים, יש בכלל מחלוקת על הגדרת הרכוש המשותף, כאשר כל צד יטען שרכוש מסוים לא משותף כלל וכלל. ענייני הרכוש מעלים אמוציות רבות, שלא פעם יכולות להוביל להליכים משפטיים קשים וארוכים. מכאן, במאמר זה נעסוק בדין הנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג. בישראל, הדין הזה בא לידי ביטוי בחוק שנקרא "חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973" (להלן: "חוק יחסי ממון"). במאמר נסביר מהו רכוש משותף בהתאם לחוק יחסי ממון, וכיצד נערכת חלוקת רכוש בין בני זוג בעת גירושין.
נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר איננו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אצל עורך דין גירושין.
חוק יחסי ממון – להלכה ולמעשה:
חוק יחסי ממון קובע את אופן חלוקת הרכוש של בני הזוג בעת גירושין. חוק יחסי ממון קובע עיקרון שנקרא "הסדר איזון משאבים". לפי ההסדר, בעת גירושין, הרכוש המשותף של בני הזוג יחולק באופן שווה ביניהם. כמו כן, חוק יחסי ממון קובע כי כל הרכוש של בני הזוג הינו משותף (לרבות: קרנות פנסיה, נכסי נדל"ן, קרנות השתלמות ועוד). עם זאת, ישנם מספר סוגי רכוש שלא נכללים בהסדר איזון המשאבים, כגון: קצבת נכות או אלמנות שמקבל אחד מבני הזוג, מתנה שניתנה לאחד מבני הזוג, או רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואין.
כמו כן, ניתן לסטות מהסדר איזון המשאבים, שכאמור מהווה את ברירת המחדל החוקית. על כך, בחלק הבא.
כיצד ניתן לסטות מהסדר איזון המשאבים?
אפשר לסטות מהסדר איזון המשאבים. האחרון הוא אומנם ברירת המחדל החוקית שקיימת בחוק יחסי ממון, אך אפשר להתנות על אותה ברירת מחדל. אלו הדרכים:
קביעה של בית המשפט: בהתאם לסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, לבקשת אחד מבני הזוג ומטעמים מיוחדים, בית המשפט יכול לסטות מהסדר איזון המשאבים, אם קיים פער כלכלי משמעותי בין בני הזוג והסדר איזון המשאבים עשוי להסב פגיעה בלתי מידתית באחד מבני הזוג. אומנם השימוש בסעיף זה נעשה במשורה, אך הוא קיים.
הסכם ממון: הסכם ממון הוא הסכם שנערך בין בני זוג, אשר במסגרתו נקבעת חלוקת הרכוש ביום פרידה (ככל שזה יגיע). במסגרת הסכם ממון, בני זוג יכולים לערוך כל חלוקה שבה הם חפצים. כמו כן, מדובר בהסכם שמקבל את אישור בית המשפט, על מנת שיהיה בר תוקף. רצוי מאוד להסתייע בייעוץ משפטי בעת עריכת הסכם ממון.
חזקת שיתוף – מה חשוב לדעת?
מעבר לחוק יחסי ממון, עדיין חלה במשפט הישראלי הלכה משפטית שנקראת "חזקת שיתוף". חזקה זו חלה קודם כל על זוגות שנישאו לפני שנת 1973 (שמספרם קטן). חזקה זו קובעת שגם אם מדובר ברכוש שהוא לא בר איזון לפי חוק יחסי ממון, עדיין ניתן לטעון לחלוקה שווה בו, מכוח חזקת השיתוף, כאשר טוען הטענה צריך להוכיח כי במהלך החיים הוא אכן קיים חזקת שיתוף עם בן הזוג האחר. למשל – אם צד לזוגיות קיבל דירה במתנה, שאינה ברת איזון לפי חוק יחסי ממון, אך במהלך השנים הטוען נשא בנטל הטיפול בנכס, הוציא מכספו לשיפוצים (או כסף מהקופה המשותפת) ועוד. במקרה כזה, עומדת לצד שלכאורה לא זכאי לשיתוף מכוח חוק יחסי ממון, הזכות לטעון לשיתוף מכוח חזקת השיתוף.
נעיר כי במקרים רבים מדובר בעניין סבוך מבחינה משפטית וראייתית, לכן חשוב להסתייע בעורך דין משפחה בעת הצורך.
לסיכום:
במאמר זה עסקנו בחוק יחסי ממון. הסברנו מהו הדין בישראל לגבי חלוקת רכוש בין בני זוג לפי החוק הזה. הסברנו שההסדר בחוק מכונה "הסדר איזון משאבים", ולפיו בעת גירושין הרכוש המשותף של בני הזוג מחולק באופן שווה.
כמו כן, סקרנו אילו סוגי רכוש אינם נכללים בהסדר איזון המשאבים. בנוסף, הסברנו מהן שתי הדרכים לסטות מן ההסדר: האחת היא בהחלטת בית משפט והשנייה היא באמצעות עריכת הסכם ממון. עוד סקרנו מה הדין לגבי חזקת שיתוף. את המאמר נסיים בהמלצה חמה – להסתייע בעורך דין משפחה בעל ידע וניסיון בעת הצורך.