אחד הנושאים העיקרים שבהם עוסקת עורכת דין משפחה בחולון ובכלל, הוא דיני ירושות וצוואות. מדובר בנושא מאוד ייחודי, משום שבכל שלב בחיים, כל אדם ייתקל בסוגיה הנוגעת לחלוקת עיזבון (כלומר – ירושה או הורשה לפי צוואה). במאמר זה נעסוק בצוואות וירושות במשפט הישראלי, נסביר מה הדין בישראל לגבי ירושות וצוואות, נסקור מספר אלמנטים הנוגעים לצוואה, נסביר מה הדין במקרה שאין צוואה ועוד. לצד זאת, חשוב להעיר כי המאמר הזה נועד להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורכת דין משפחה בחולון.
דיני ירושה וצוואה – רקע כללי:
מותו של אדם יקר הוא רגע קשה שמביא עמו צער עמוק. לא אחת, לצד האובדן האישי, מתעוררות גם מחלוקות משפחתיות ומשפטיות סביב נושא הירושה. לעיתים אותן מחלוקות, הופכות לסכסוכים של ממש – כאלה שעלולים להותיר צלקות משפחתיות שנמשכות שנים. מכאן, דווקא מתוך רצון להימנע מהתנגשות בין בני משפחה, ולוודא שהרכוש שאותו הוריש המנוח עובר בדיוק למי שאדם בוחר – קיימת דרך ברורה ופשוטה: עריכת צוואה מסודרת בעודו בחיים.
נכון, יש אנשים שמרגישים לא בנוח לעסוק בחלוקת נכסים כאשר הם בחיים, מהחשש וגם מתוך אמונות תפלות או אי-נוחות רגשית. אך המציאות מוכיחה אחרת – היעדר צוואה הוא כר פורה לחיכוכים, אי הסכמות ואפילו קרעים בלתי הפיכים. יחד עם זאת, גם אם אין צוואה שנערכה על ידי מנוח, עדיין החוק בישראל מסדיר את אופן חלוקת העיזבון, כך שיחולק בין בני המשפחה הקרובים. על כל אלו – בהמשך המאמר.
ערכאות שיפוט בישראל – בתחום הירושות והצוואות:
כבר בשלב מקדים, נעיר כי בישראל קיימות שתי ערכאות שיפוט עיקריות המטפלות בענייני ירושה. העיקרי הוא בית המשפט לענייני משפחה. זו הערכאה השיפוטית המרכזית המוסמכת לדון ברוב הנושאים הקשורים ליחסים בתוך המשפחה, ובכלל זה גם צוואות וירושות. למעשה, בית המשפט לענייני משפחה הוא ברירת המחדל בסכסוכים משפחתיים, לרבות ירושות וצוואות.
בנוסף, גם בתי דין דתיים, לרבות בית הדין הרבני, עוסקים לעיתים בענייני ירושות וצוואות, אם הדבר מוסכם על כל הצדדים. כלומר, אין להם סמכות לעסוק בתחום, אלא אם כל הצדדים מביעים את הסכמתם לכך.
אז מהי בעצם צוואה?
צוואה היא מסמך משפטי שבו אדם קובע כיצד יחולק רכושו לאחר פטירתו. מדובר בזכות בסיסית של כל אדם – להחליט, בעודו בחיים, כיצד ייראו הדברים אחרי לכתו. חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"), קובע כי בעת מותו של אדם, יועבר עיזבונו (כלומר – כל הרכוש שלו) ליורשים שלו. במקביל קובע חוק הירושה, כי הורשה יכולה להיעשות או לפי דין, או לפי צוואה. בהתאם, חוק הירושה גם מפרט ארבע דרכים אפשריות לעריכת צוואה:
צוואה בכתב יד, נכתבת כולה בכתב ידו של המצווה, חתומה ומתוארכת. צוואה בפני עדים, גם היא בעצם צוואה בכתב, אך כזו שנערכת בנוכחות שני עדים, המאשרים את תקפותה. צוואה בפני רשות, נערכת מול שופט, רשם או דיין, ומוקראת בפני המצווה לאישור סופי. האפשרות האחרונה, שקיימת במקרים חריגים, היא צוואה בעל פה (אשר מכונה גם צוואת "שכיב מרע"), זו צוואה אשר מותרת רק במצבים קיצוניים, כאשר אדם גוסס. במקרה כזה הוא יכול להקריא את צוואתו בפני שני עדים. שני העדים יכתבו זיכרון דברים, וייגשו עם זיכרון הדברים לרשם הירושה. אם המצווה לא נפטר בתוך חודש, הרי שהצוואה בטלה.
נעיר, כי ככל שהצוואה ברורה, מסודרת וכתובה בהתאם להוראות החוק – כך קטן הסיכוי להליכים משפטיים מיותרים בעתיד.
מה הדין כאשר אין צוואה?
כאשר אדם הולך לעולמו מבלי שהותיר אחריו צוואה – אזי הירושה מתבצעת "על פי דין", כמוגדר בחוק הירושה. במילים אחרות: חוק הירושה קובע כי במקרה של ירושה לפי דין, העיזבון מחולק באופן שווה בין ילדיו של המנוח (מתחלקים במחצית), לבין בן או בת זוגו של המנוח. במידה ואין לו ילדים ובת זוג, העיזבון יועבר לבני משפחתו בדרגה ראשונה (אחים או הורים). במקרים שבהם אין יורשים כלל – הירושה עוברת למדינה.
לסיכום:
במאמר זה עסקנו בירושות וצוואות והסברנו מה הדין בישראל לגבי הורשה של עיזבונו של מנוח. הסברנו כי הורשה יכולה להיערך לפי צוואה או הורשה לפי דין. כמו כן, הסברנו מהי צוואה, אילו סוגי צוואות ישנן ומה הדין במקרה שבו אדם נפטר אך לא הותיר אחריו צוואה. אנו סבורים כי צוואה היא דבר שנכון לערוך, למרות שלעיתים יש חשש מכך, משום שצוואה יכולה לפתור מחלוקות מראש. עריכת צוואה מסודרת, בעזרת עורכת דין משפחה בחולון, יכולה למנוע שנים של מתחים וסכסוכים, וכן להבטיח שהרצון האמיתי של האדם אכן יכובד.